המשנה ליועמ"ש בביקורת נגד בכירי השלטון: דינה זילבר, שתפרוש מתפקידה בקרוב, נשאה הערב (ראשון) נאום נוקב - ורמזה לכשל מנהיגותי בישראל. זילבר מנתה את מי שבעיני בכירי השלטון נאבקים נגדו: שופטים, התקשורת, האקדמיה ועולם התרבות. "יש פה קאמבק מטורף של הפרוטוקולים של פקידי ציון. תרבות של חיפוש אשמים במקום נטילת אחריות", תקפה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
זילבר נתפסה בעבר כמי שפועלת נגד ממשלות הימין – וערב פרישתה מהתפקיד היא לא מותירה הרבה מקום לספק. "הממשלה מאשימה פקידים בהפיכה שלטונית במקום להודות בהיעדר מנהיגות", הוסיפה, "משילות היא מפלטו של הפייק מנהיג".
את ביקורתה החריפה במיוחד כיוונה זילבר כלפי שניים: ראש הממשלה נתניהו והשר לביטחון הפנים אמיר אוחנה - אך לא ציינה את שמם. בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה אמרה: "בגדי המלך החדשים בשנים האחרונות הם שיח המשילות. המשילות שעליה לא מפסיקים לדבר בשנים האחרונות היא מחוז חפץ וירטואלי, פאטה מורגנה".
לדבריה, "המשילות היא אותה כסות מרהיבה שאמורה להיטוות ממיטב הבדים ועל ידי מיטב החייטים, ולאפשר לשלוט ולקדם מדיניות, לו רק לא יפריעו לכך השופטים, או היועצים המשפטיים; או נערי האוצר, או אנשי הדיפ סטייט, או התקשורת המוטה והמגויסת; או האקדמיה האנטי-פטריוטיות; או עולם התרבות האליטיסטי המנותק שחי על חשבוננו ורק מוציא דיבתנו בעולם, או תכניות הסאטירה שפוגעות במורל הלאומי, או מהנדסי התודעה, או בוגרי קרן וקסנר, או הקרן החדשה לישראל, או החמוצים, או הסמולנים, או אלה ששכחו מה זה להיות יהודים או סתם ערבים או אופירה וברקו. לפעמים, אפילו הכנסת או ועדה בכסת, אם איננה מגשימה את ציפיית ה"העתק-הדבק" של המונח בפניה ומעיזה להרהר, לדון ואפילו לשנות בו משהו ובכך למלא את תפקידה לביקורת פרלמנטרית, תיחרך באש המשילות הקדושה. איש לא ינכה מזעם מסדר אבירי המשילות, אפילו לא כבוד נשיא המדינה שהוכתם אף הוא כפוגע במשילות, 'מזלזל ברצון העם ופוגע בדמוקרטיה'".
"מייצרים מציאות מדומיינת של פרקליטות שבתוך הפרקליטות"
בהתייחסות מרומזת למתקפות של אוחנה אמרה: "לפעמים אנחנו עדים לתופעות של גלגול אחריות. לפעמים כדי לא להודות באמת המצערת של היעדר מנהיגות, מפעילים את הוונטילטור המפזר את האשמה לכל עבר. במקום להתמודד עם קשיים, השלכות, יתרונות וחסרונות, במקום להסתכל פנימה – מסיטים את המבט ומכוונים אצבע מאשימה החוצה. אומרים, 'היי תראה שם, ציפור', כמו שהיינו אומרים כשהיינו ילדים כדי להסיט את תשומת הלב של הזולת הרחק מאיתנו, אומרים היום 'היי, תראה שם פקיד'. מייצרים מציאות מדומיינת של פרקליטות שבתוך הפרקליטות, או של מדינת פקידים חורשי רע במסתרים המתכננים הפיכה שלטונית". את הדברים השוותה לפרוטוקולים של זקני ציון.
"הקורונה היא תקופה קשה שממחישה את התחרה העדינה, השברירית של רקמת המשילות", הוסיפה. "נחקק חוק קורונה חדש. הדרג המדיני קיבל את ארגז הכלים המלא – מאלו הדרקוניים ביותר, הנסמכים על חקיקת חירום מנדטורית, דרך אמצעים הננקטים מכוח חקיקת חירום רגילה – מה לא אושר במסגרת הזאת? מסגר ועד תיקוני שב"כ שחודרים לפרטיות? כל העתירות נדחות, אפס ביקורת שיפוטית. לא ניתן להאשים במקרה זה את ביהמ"ש העליון. היועמ"ש מאשר כמעט הכול ועבר לגור בקבינט הקורונה, מערך הייעוץ המשפטי הציבורי כולו מגויס 24/7 לאתגרים המשפטיים שמשבר הקורונה מציף. לא ניתן להאשים גם אותו".
עוד המשיכה ותקפה את הקיפאון במעשי הממשלה: "עשרות מינויי בכירים מוקפאים. מי עוצר את המדינה מלמנות פרקליט מדינה, מפכ"ל, חשכ"ל, ממונה על התקציבים, מנכ"ל למשרד רה"מ, מנכ"ל למשרד המשפטים ועוד שורה ארוכה של תפקידים מקצועיים. שום בית משפט או פקידות לא מונעים את המינויים הללו, שהם קרונות ברכבת המשילות התקועה".