המרצה וסרטוני המין - המסע בעקבות מרצה שצילם והפיץ סרטונים אינטימיים: אמש (ראשון) פורסם במהדורה המרכזית סיפור חמור, ובו תיק נסגר מחוסר ראיות לאחר שהמשטרה מחקה חומרים בתיק - ואפילו לא ניסתה לאתר את אחת המצולמות. הנתונים מעידים כי לא מדובר במקרה חריג: תיקים רבים נסגרים כי למשטרה לא ידוע מי ביצע את המעשים, בעוד הקורבנות נותרים לעיתים חסרי אונים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
הסיפור של יעל (שם בדוי) ממרכז הארץ מתחיל באדם שהכירה באתר הכרויות ואיתו הייתה בקשר. היא לא האמינה שאותו מרצה בבית ספר ובמכללה, יצלם אותה ללא ידיעתה בעת קיום יחסי המין ויפיץ את הסרטון. "הסיפור שלי זה שבן אדם הכיר אותי, הוא ליהק אותי, הוא היה התסריטאי, הוא היה הבמאי, הוא היה שחקן", היא מספרת. "אני אישה חזקה, אישה בריאה בנפשי, בגופי. אני התרסקתי לגמרי".
יעל מתארת את תחילת הקשר כקשר טוב ונעים שבמהלכו הם נפגשים כמה פעמים ואף נוצרת ביניהם אינטימיות. היא מספרת עד כמה הייתה מרוצה ממנו, ואיך ביום בהיר אחד הוא מחליט להיפרד ממנה בלי סיבה של ממש. יעל מתאוששת מהפרידה, ומחליטה להיכנס לאותו אתר היכרויות בשם אחר ובלי תמונה. אותו מרצה שלח לה הודעה וציין שיש לו סרטון מקיים יחסי מין עם שתי פרטנריות שונות. "אם תתני לי מייל או ווטסאפ אני אשלח לך", הוא כתב לה.
בשלב זה היא חוששת מפני מה שהיא עומדת לראות, ונותנת לו כתובת אימייל של ידיד. הוא מספר שיש לו גם סרטון מלפני שלושה חודשים - ומבינה שיש חשש שצולמה. היא לוחצת עליו שישלח את הסרטון - והוא שולח. הידיד סיפר ליעל שזו היא בסרטון, והיא מספרת איך באותם רגעים השמיים נופלים עליה: "התעלפתי, לא יודעת כמה שעות הייתי זרוקה על המיטה".
היא ניגשת למשטרה להגיש תלונה, ולאחר שהתיק הועבר לפרקליטות - הוא נסגר מחוסר ראיות, למרות שהיו בידיהם הסרטונים. "הפרקליטה אמרה שאין מספיק לזה שלא הסכמתי", מספרת יעל. "את יודעת כמה קשה לאישה שיודעת שהיא נפגעה ואומרים לה משהו לא מסתדר בסיפור?"
ניגשנו למרצה לעמת אותו עם הטענות. "אני מבקש שתפסיקו לצלם אותי", אמר וצילם את צוות חדשות 12 בתגובה. יעל הגישה ערר, ובימים אלה התיק נבחן בפרקליטות.
החוק - והאכיפה המועטה
הפצת תמונות או סרטונים בעלי אופי מיני ללא הסכמת המצולם עשויה להיות עבירה של הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות, שהעונש עליה יכול להגיע עד חמש שנות מאסר. זוהי חקיקה חשובה, אבל התיקון, הידוע גם כ'חוק הסרטונים' לא מחולל שינוי אמיתי בכל הקשור לטיפול הרשויות בעבירות אלה.
נתונים שפורסמו הערב לראשונה במהדורה המרכזית מלמדים כי מתוך 660 התיקים שנפתחו מאז שנת 2018,
רק כשליש הבשילו לכתב אישום ורק בודדים הסתיימו בהרשעה. הסיבה המרכזית לסגירת התיקים היא שלא אותר חשוד. לפי הפרקליטות ב- 2020 הוגשו רק 8 כתבי אישום, מתוך למעלה מ- 300 תיקים שנפתחו. גם בשנים הקודמות המספרים די דומים, מתוך מאות תלונות שעיקרן קטינות וקטינים.
התגובות
תגובת המרצה: "נחקרתי תוך שיתוף פעולה מלא ומרצוני החופשי, אפשרתי למשטרה גישה לכל חומר שברשותי. לאחר סיום חקירת המשטרה והעברת התיק לפרקליטות, זו האחרונה החליטה, כצפוי, לסגור את התיק. התלונה הוגשה נגדי מטעמי נקמנות על רקע יחסים רומנטיים שלא עלו יפה ונסתיימו ביוזמתי, אני מכחיש הכחשה גורפת ומוחלטת את כל טענות המתלוננת. מהותן בדיה, ומקורן בתפיסה מעוותת של המציאות".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "במהלך החקירה בוצעו מגוון פעולות לאיתור מתלוננת נוספת, אולם התברר כי מדובר בנתינה זרה שלא אותרה. נוכח גרסת החשוד וראיה נוספת שהעלו חשד לפלילים, נחקרה גם המתלוננת באזהרה. מחיקת חומרי החקירה מהמכשירים שהושבו נעשתה כדי למנוע הפצה נוספת של חומרים אלו".
תגובת הפרקליטות: "לאחר בחינה מעמיקה של התיק, לא נמצאו בו ראיות ברף הנדרש במשפט הפלילי על מנת להעמיד לדין, והוא נסגר מחוסר ראיות. המתלוננת הגישה ערר על סגירת התיק, והוא נבחן כמקובל. לאור זאת, לא נוכל להתייחס לגופו של עניין בטרם קבלת החלטה סופית בערר".