שר המשפטים אמיר אוחנה הגיש היום (רביעי) ערעור לנשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, על החלטתו של השופט מני מזוז שלא לפסול את עצמו מלדון בעתירה נגד הארכת כהונת ממלא מקום פרקליט המדינה דן אלדד. לטענת אוחנה, "התנהלותו של השופט מזוז וסירובו לפסול את עצמו מהדיון פוגעים פגיעה ממשית בטוהר ההליך המשפטי".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בערעורו ציין השר אוחנה כי "התנהלותו של השופט מזוז וסירובו לפסול את עצמו מדיון בנושא אשר עליו התבטא בעבר הקרוב והרחוק, ושעסק בעניין סמכותו כחוק של שר המשפטים, אשר לגביו ולגבי פעולותיו התבטא פומבית ובאופן לא ראוי, פוגע פגיעה ממשית בטוהר ההליך המשפטי".
לטענת השר, מזוז התבטא בעבר על סיטואציה זו בדיוק בעת שכיהן כיועץ המשפטי לממשלה: "השופט הביע את עמדתו באופן פומבי וחריג בשאלה מיהו הצודק בסכסוך, עובדה המונעת ממנו לעסוק בעתירה באופן בלתי תלוי ואובייקטיבי. אין ספק שהעניין הנדון בעתירה נשוא בקשה זו הינו עניין בו השופט היה מעורב בטרם התמנותו כשופט, ודי בכך בכדי לקיים עילת פסלות בהתאם לחוק".
בערעורו מציין השר אוחנה כי השופט מזוז נתן צו ארעי אשר כלל לא התבקש על ידי העותרים: "החשש הפוטנציאלי שהיה קיים עוד לפני שהשופט מזוז החל לעסוק בתיק, התממש במהרה, ואף יצר עילת פסלות חדשה, הנובעת מתוך התיק: השופט מזוז נתן צו ארעי, שכלל לא התבקש לתת, והמבוסס על תפיסתו את המצב הרצוי. למעשה, ניתן הצו במטרה לשרת את רצונו של היועמ"ש שהובע בהזדמנויות שונות, ולא את רצונם של העותרים כפי שהובע בעתירתם".
"דבריו של מזוז רחוקים מהאמת"
לדברי אוחנה, "השופט מזוז לא התייחס לעילת הפסלות הנובעת מכך שנתן החלטה שלא נתבקש לתת ובכך הביע את דעתו בשלב מוקדם ביותר של ההליך, ללא ששמע כל טענה בעניין. הבעת עמדה שכזו, היא עילת פסלות כשלעצמה ומהווה 'ירידה לזירת ההתגוששות' שבין הצדדים".
אוחנה הזכיר את דבריו של השופט מזוז בכנס חיפה למשפט של אוניברסיטת חיפה שהתקיים בנובמבר 2019. במענה לשאלה השיב מזוז כי "המצב של שר משפטים לעומתי או בכלל שר לעומתי הוא מצב בעייתי, מטריד, מציק. זה נכון, אגב, וזה בעייתי גם במשרדים אחרים, אם השר לאיכות הסביבה שמופקד על הגנת הסביבה יהיה אדם שחושב שכל נושא של הגנת הסביבה הוא עניין של ירוקים תמהוניים, זאת תהיה בעיה".
לטענת השר, "התייחסותו של מזוז לטענה כי דבריו מכנס חיפה לא התייחסו באופן ספציפי למבקש או לפעולה או החלטה קונקרטית שלו אינם משקפים את המציאות העובדתית ורחוקים מתיאור אותנטי של האמת".
"ככל הנראה", ממשיך אוחנה, "השופט מזוז סבור כי כללי המניעויות שחלים על אחרים אינם חלים עליו וכי אין מדובר בכלל גורף המחסן את שופטי בית המשפט שכיהנו בעבר כיועצים משפטיים לממשלה, זאת בהשוואה לשופט בדימוס אליקים רובינשטיין אשר ציין בהסדר ניגוד העניינים עם כניסתו לכס שופט בית המשפט העליון משנת 2016 כי הוא מנוע מלעסוק בכל העניינים בהם טיפל כיועץ המשפטי לממשלה".
"נחשפתי להחלטה בטוויטר"
בערעורו מלין השר אוחנה גם על ההתנהלות הדיונית של מזוז שגרמה, לדבריו, לכך שהוא ובא כוחו נחשפו להחלטה שדחתה את בקשת הפסלות בטוויטר, מפיהם של כתבי משפט שונים, כאשר ההחלטה באותה עת לא הייתה באתר בית המשפט ולא נשלחה למערער: "תמוה מאוד כיצד ההחלטה, בטקסט מלא, הגיעה לכלי התקשורת ופורסמה כבר בשעה 17:30 בעוד שבאתר של הרשות השופטת היא עלתה רק בשעה 17:39 ונשלחה לבא כוחו של המערער בפקס בשעה 17:50".
בסיומה של העתירה, מציין השר אוחנה באמצעות בא כוחו כי כל אחת מהעילות שצוינו במסמך המלא, "ובוודאי שהצטרפותן, מקימים חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים, ואף לפגיעה אנושה במראית פני הצדק" ולפיכך מבקש להורות על פסלות השופט מזוז מדיון בעתירה.
בשבוע שעבר הגיש אוחנה בקשה כי השופט מזוז יפסול עצמו מלדון בעתירה שהוגשה לבג"ץ נגד הארכת כהונתו של ממלא מקום פרקליט המדינה דן אלדד, זאת לאחר שנתן צו זמני למניעת הארכת כהונתו. מזוז דחה את הבקשה בטענה כי היא "משוללת יסוד וממילא דינה להידחות". ההחלטה של בג"ץ התקבלה על רקע עימות מתמשך בין מנדלבליט, שלא תמך במינוי הזמני של אלדד לתפקיד, לבין אלדד עצמו.