כבר שנים שהציבור בישראל לא מאמין במשטרה, אבל במהלך המשימה הרגישה של אכיפת סגר הקורונה, דומה שהשוטרים היו אלה שאיבדו אמון בציבור. אם לא בכולו, אז במגזר מאוד מובהק מתוכו.
אם שנעצרה לנגד עיני ילדיה בחוף בית ינאי, צעירה שהוכנסה בכוח לניידת ברחוב אלנבי בתל אביב בחשד שרכשה ספרים בזמן סגר, גולש שהוצא מתוך הים בחוף הילטון בעיר, גבר שיצא לריצה בפארק הירקון ונאזק – סרטונים שתיעדו את המקרים הללו ואחרים הועלו לרשתות החברתיות וגררו תגובות קיצוניות. "נאצים", "גסטפו", "משטרה מנוולת", "חזקים על חילונים, נראה אתכם נכנסים לבני ברק", "גברים על נשים", "צריך לשלוח את השוטרים לכלא" – זה רק לקט מהתגובות הקשות לסרטונים.
במבט ראשון קל להבין את עוצמת הסערה הציבורית. לא בכל יום נחשפים אזרחי ישראל לתיעוד של אדם נורמטיבי מוקף שוטרים שבבירור מפעילים עליו לחץ פיזי. אבל כשצוללים לתוך האירועים – או במקרים מסוימים, פשוט צופים בסרטונים לא ערוכים שמתעדים את המקרים במלואם – מתברר שהסיפור האמיתי מורכב יותר. מצד אחד שוטרים שנשלחים לאכוף תקנות בקרב ציבור שלא תמיד מספיק להתעדכן בהוראות המשתנות, מצד שני אזרחים שמסרבים על הסף להישמע להוראות. ובקרב השוטרים יש כבר מי שמזהה פרופיל האופייני להם.
"יש אנשים בצפון תל אביב שמתייחסים לשוטר כאילו הוא כלום ושום דבר. היה לי מקרה שהגעתי לטפל בסכסוך שכנים ואחד מהם אמר לי, 'מה אתה בכלל עושה אצלי ברחוב?'"
"באים אזרחים באמצע אירוע, מצלמים אותנו ומציירים אותנו כאנשים אלימים וחסרי מעצורים. אחר כך כמובן שעושים לנו שיימינג, אבל האמת שונה לחלוטין", אומר ג', שוטר שהיה מעורב באחד המקרים המדוברים בתל אביב. "עד שהמשטרה מפרסמת את הסרטונים שמראים את האמת – לא רק שפעלנו כראוי, אלא שהיינו צריכים לעצור את האזרחים שתקפו אותנו ולהגיש נגדם כתבי אישום - אנחנו, השוטרים, כבר הפסדנו את המערכה. דעת הקהל כבר נגדנו, הציבור כבר התיר את דמנו".
למה זה קורה לדעתך?
"לצערי אנחנו הטיטול שסופג את כל החרא של ציבור מסוים. יש אנשים בתל אביב וביישובי הלוויין שלה שחושבים שהם מעל החוק, אז הם מרשים לעצמם להכפיש אותנו. למה זה לא קורה בפריפריה?".
במקום שבו ייעצרו ספרים
גם אם מתעלמים מהבעיות שהמשטרה נתקלה בהן באכיפת הגבלות הקורונה בישובים חרדיים, שם קיימות נסיבות ייחודיות, ברור שיש מידה של הכללה בדבריו של השוטר ג'. לראיה, אירוע נוסף שגרר תגובות ציבוריות קשות היה עימות של שוטרים עם בעלי דוכנים בשוק מחנה יהודה בירושלים. מעבר לזה, לא רק בתל אביב זעקו חמס על מעצר של אדם שיצא לעסוק פעילות ספורטיבית; גם ביישוב גני תקווה, צפונית לסביון, סערו הרוחות לאחר שנעצרה אישה במהלך ריצה שגרתית. מהצד השני של הדברים, אי אמון במשטרה אינו תופעה בלעדית לתל אביב: לפני נתונים שפרסם בינואר השנה המכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, רק 53% מכלל הציבור מביע אמון במשטרת ישראל (לשם השוואה, באותו מחקר נמצא כי אמון הציבור בצה"ל עומד על 93%, במוסד 86% ובשב"כ 80%).
"כשראינו את האישה שרצה ביקשנו ממנה להזדהות כי לא היה ברור אם היא אמורה להיות בבידוד. אולי היא נשאית קורונה שהחליטה לצאת מהבית? אנחנו חייבים לבדוק"
הנתונים מעידים אולי על צורך של המשטרה בבדק בית, אבל שוטרים ששוחחו איתנו השבוע מאמינים שזה נכון גם לגבי אזרחים שאינם מכבדים את החוק או את נציגיו – בעיה שנחשפה כבר לאחר האירוע הראשון שעורר סערה, בצהרי שבת ה-4 באפריל. כמה מהתגובות הקיצוניות ביותר שצוטטו לעיל הופיעו בתגובה לסרטון שבו תועדו שוטרים משתלטים על רץ בפארק הירקון וכובלים אותו באזיקים; מנחת הטלוויזיה שי-לי שינדלר, תושבת תל אביב שהייתה במקום האירוע עם בעלה ליעד אגמון, סיפרה ל-N12: "אנשים שהיו בפארק אמרו לשוטרים שהם הגזימו, דבר שגרם להם להתעצבן. הם הגיעו לאדם שישב בפארק, הוא לא עשה כלום ועצרו אותו בברוטאליות איומה".
אלא ששינדלר ואגמון היו עדים רק לסופו של האירוע, וכך גם הגולשים שנחשפו בפייסבוק לסרטון שצילם והעלה עובר אורח. מספר שעות לאחר מכן, כשהמשטרה עצמה פרסמה סרטון ממצלמות הגוף של השוטרים בשטח, התקבלה תמונה שונה. "הסרטון השני מוכיח שעשו לנו עוול", אמר אחד השוטרים שפעלו במקום למקורביו. "בן אדם מפר במודע את צו בריאות העם לא פעם, לא פעמיים - ארבע פעמים מצפצף על השוטרים, מסרב להזדהות, מסרב לעזוב את המקום. הוא אפילו אמר לשוטר בניידת שהוא יפר את הצו עד שיעצרו אותו, אז מה רוצים מאיתנו? מה, אנשים לא יודעים שסירוב להזדהות בפני שוטר זאת עברה שגוררת עיכוב או מעצר? קל להזדהות עם אזרח מסכן, אבל יש חוק והוא חל על כולם. גם על כאלה שגרים ליד פארק הירקון וגם על מי שיוצא לפארק שמשון באשקלון".
סירוב להישמע להוראות, ככל הנראה מתוך אי היכרות עם החוק, עמד גם במרכזו של האירוע המוזר שתועד ברחוב אלנבי בתל אביב בשעות אחר הצהריים של ה-12 באפריל. שוטרים שסיירו באזור הבחינו בצעירה שעל פי החשד רכשה ספרים מחנות פתוחה; כשאחד מהם פנה אליה וביקש שתזדהה, היא המשיכה ללכת תוך התעלמות מפנייתו. גם שוטרת שהצטרפה לשוטר וביקשה מהאישה למסור פרטים, הפעם בליווי אזהרה שתיעצר, לא זכתה למענה. בסופו של דבר הכניסו השוטרים את הצעירה לניידת תוך הפעלת לחץ פיזי. כשתיעוד האירוע הועלה לפייסבוק, היו גולשים שהשוו בין ההתרחשויות לשריפת הספרים בגרמניה הנאצית. מור שעל, שתעדה את האירוע, אמרה באותו יום למאקו: "הופתעתי שהשוטרים עצרו אותה, נראה לי ממש מוזר. מה יש לעצור אותה בכלל?".
"האדם שנעצר בפארק הירקון הפר את צו בריאות העם ארבע פעמים. הוא אפילו אמר לשוטר בניידת שהוא יפר את הצו עד שיעצרו אותו, אז מה רוצים מאיתנו?"
"פנינו אליה בצורה הכי יפה, ביקשנו פרטים, אבל היה נפנפה אותנו כאילו אנחנו אוויר", סיפר לחבריו אחד השוטרים שנכחו באירוע. "לא רצינו לעכב אותה לחקירה, אבל היא הביאה את זה על עצמה. בסוף היא ממילא מסרה פרטים בתחנה ושוחררה, אנחנו לא מחפשים לעצור אף אחד, אבל מה לעשות שאזרח צריך להזדהות?".
נגמר באזיקים על הידיים, התחיל בבעיטה לביצים
שוטרים שנכחו בשתי תקריות מדוברות של מעצר נשים עדיין מתקשים לעכל את התגובות. במקרה הראשון, ב-31.3, תושבת גני תקווה נעצרה במהלך ריצה בחשד שהפרה את ההוראה המגבילה את היציאה מהבית למרחק של 100 מטרים. השוטרים ביקשו ממנה לעצור ולהזדהות, ואילו היא התיישבה בשלב מסוים על המדרכה וסירבה למסור את פרטיה. שכנים פרסמו תיעוד של העלאת האישה לניידת, והשוטרים ממשטרת מרחב דן ספגו ביקורת נוקבת. "הם איבדו פרופורציות, למי היא הזיקה? מוציאים אזיקים ומנסים לעצור אנשים כאילו הם חברים בארגון פשע, זה נורא. המראה עדיין חקוק לי בראש", אומר אדם שהיה עד לאירוע.
"כשראינו את האישה שרצה ביקשנו ממנה להזדהות כי לא היה ברור אם היא אמורה להיות בבידוד. אולי היא נשאית קורונה שהחליטה לצאת מהבית? אנחנו חייבים לבדוק את הפרטים האלה, אבל היא התעלמה והמשיכה לרוץ", תיאר אחד השוטרים את האירוע באוזני חבר. "פעלנו באנושיות, אבל יש אנשים שמנצלים לרעה את הסבלנות שלנו והופכים אותנו למפלצות. זו תחושה נוראית, אתה חושב שמשעמם לי בחיים? אשתי והילדים בבידוד בבית ואני צריך לרדוף אחרי אזרחים. זו המשימה שקיבלנו, ואנשים נכנסים בנו כי זה סקסי להפוך אותנו לשק חבטות".
ב-23 באפריל נעצרה בחוף בית ינאי תושבת כפר סבא שהגיעה למקום עם שני ילדיה, בני 12 ו-14. שוטרים שהגיעו למקום ביקשו ממנה למסור את פרטיה; היא מצדה סירבה בטענה שאין לה תעודת זהות ושאין לה יכולת לשלם 500 שקלים, הקנס על הפרת הסגר. בשלב מסוים בעטה באחד השוטרים ונכבלה באזיקים. איתמר רוז, אזרח שהיה שם, פרסם בדף הפייסבוק שלו תיעוד וידאו שהרעיש את הרשת. "השוטרים הקיפו אותה מכל עבר, כבלו אותה באזיקים והשכיבו אותה על החוף לעיני ילדיה", אמר רוז באותו יום. "למה שר הבריאות, ראש הממשלה ופוליטיקאים אחרים שהפרו את הסגר לא נעצרו? יש חוק אחר לאזרח וחוק אחר לנבחרי ציבור. לא להאמין".
למחרת חזר על עצמו התרחיש מפארק הירקון: המשטרה פרסמה סרטון ממצלמות הגוף של השוטרים, והסיפור נראה אחרת לגמרי. "הכי קל להכפיש אותנו", אמר בשיחה סגורה אחד השוטרים שנכחו במקום. "ביקשנו מהאישה פרטים שוב ושוב, אמרנו לה לעזוב את החוף. כשהבהרנו שהיא מעוכבת ושלפנו אזיקים, היא בעטה באחד השוטרים באזור האשכים. לא הייתה ברירה אלא לאזוק אותה. בסוף היא התנצלה, אבל בפייסבוק כרגיל הפכו אותנו לגנגסטרים. ידם של האנשים קלה על המקלדת כשמדובר בשוטרים. הכי קל לשנוא אותנו, גם כשאנחנו שומרים על בריאות הציבור".
צעירים מבוססים שחושבים שלא ייגעו בהם
ד"ר פיני יחזקאלי, ניצב משנה בדימוס במשטרת ישראל, מבין את הטענות שמשמיעים איתמר רוז ואחרים על אכיפה סלקטיבית. "בתחילת הסגר הייתה למשטרה לגיטימציה לאכוף ולרשום דוחות לאזרחים שהפרו אותו. ברגע שנבחרי ציבור כמו נשיא המדינה ושר הבריאות הפרו אותו, המשטרה הייתה צריכה להפסיק לגמרי לרשום דוחות לאזרחים", טוען יחזקאלי, כיום בעל הבלוג "ייצור דעת".
זה קצת קיצוני, לא? אתה בעצם אומר שהשוטרים היו צריכים להפסיק למלא את תפקידם.
"לשוטרים יש שיקול דעת. אם ראש הממשלה יבקש מהמשטרה לסגור נגדו את התיקים, היא תסגור אותם? לא, ואותו הדבר לגבי הסגר. המשטרה איבדה את הלגיטימציה מהציבור בגלל ההתנהלות של חלק מנבחרי העם, והיא הייתה צריכה להפסיק את האכיפה. הרי כשאזרחים רואים פוליטיקאי שמפר את הסגר, הם מסיקים שגם להם מותר. מה שבא אחר כך, המרדפים בחופים ובפארקים – זה היה מיותר. אמרתי למי שאמרתי במשטרה שהם טועים, אבל לא הקשיבו לי".
בוא נשים בצד את שאלת האכיפה ונדבר על הטענה שתושבי תל אביב והסביבה נוטים יותר מאחרים לתגובות קיצון מול שוטרים. זה נכון מניסיונך?
"האוכלוסייה בפריפריה יותר ממושמעת מאשר בתל אביב. בהקשר הנוכחי, זה אנשים קשי יום שמקבלים שירותי רפואה פחות איכותיים מאשר במרכז והם לא ייקחו בקלות את הסיכון של הפרת סגר. באופן כללי, בתל אביב יש אנשים צעירים, מבוססים, שמרשים לעצמם להפר את החוק או להתעמת עם אנשי חוק כי הם חושבים שלא ייגעו בהם. למה היו עימותים בין שוטרים לאזרחים בחופים ובפארקים של תל אביב ולא בבאר שבע ובאשדוד? כי החבר'ה בצפון תל אביב מרגישים שהם מעל לחוק ומרשים לעצמם לצפצף עליו. הם חושבים שמגיע להם הכל ושהשוטרים יוותרו להם. כשזה לא קורה, זה מוביל לעימותים".
כתב חדשות 12 משה נוסבאום דיווח השבוע כי עד כה הטילה המשטרה 57 אלף קנסות על הפרות של מגבלות הקורונה, וכי נכון להיום בוטלו רק 1,100 מהם - כ-2% מסך הדו"חות. מוקדם לדעת אם היחס הזה יישמר, אבל אפשר להניח בזהירות שרוב משלמי הקנסות יצטרפו לאותם ישראלים שאינם מביעים אמון רב במשטרה.
בדצמבר 2018, במדד לביצועי המגזר הציבורי של אוניברסיטת חיפה, נקבע כי בדירוג של 5-1, רמת שביעות הרצון מאיכות השירות של המשטרה היא 2.7; עובר בקושי. סקרים שפורסמו בעשור האחרון הצביעו על משבר אמון של ממש בין הציבור למי שמופקד על בטחונו; בנובמבר 2019, למשל, הראה סקר מיוחד של "גלובס" ומכון "שילוב" כי 43% מהציבור מעידים על מידת אמון נמוכה או נמוכה מאוד במשטרה. רק 17% מהנשאלים העידו על מידת אמון גבוהה.
האם המשטרה סובלת מבעיית תדמית חמורה יותר במרכז מאשר בפריפריה? ד"ר ציפי ישראלי מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, ראש התכנית לחקר דעת קהל וביטחון לאומי: "לא בדקתי את זה סטטיסטית, אבל בהחלט ייתכן שלאזרחים בתל אביב יש חוסר אמון מובנה במשטרה. הם קוראים, בעלי השכלה רחבה, ומטבע הדברים יותר חשדניים כלפי גופי השלטון ובכלל זה המשטרה. הם לא ממהרים ליישם כל הנחייה. ראינו את זה במקרה של הרץ בפארק הירקון שלא הבין מה רוצים ממנו. יש הרבה נקודות למחשבה בסוגיה הזו, בוודאי אם תוסיף לזה את הפגנות המחאה על רקע פוליטי שהיו בתל אביב והוסיפו לחיכוך בין שוטרים לאזרחים".
ד', שוטר מהדרום שסופח לפני כשנתיים לאחת התחנות בתל אביב: "אנשים שם מתייחסים אליך כאילו אתה כלום ושום דבר. זה לא מאפיין את כל התל אביבים, אבל בתחנה שבה אני משרת בדרום הארץ אין בכלל דבר כזה. אזרחים שם מבינים את עבודת המשטרה ולא מתנשאים עליך. היה לי מקרה בצפון תל אביב שהגעתי לטפל בסכסוך שכנים ואחד מהם אמר לי, 'מה אתה בכלל עושה אצלי ברחוב?'".
בסוף אנחנו תמיד הרעים
בשבוע האחרון של אפריל פורסם תיעוד של פעולת משטרה בחוף הילטון בתל אביב מול גולשים שיצאו לים בניגוד להוראות. אחד מהגולשים סירב לצאת מהמים, ונעצר לאחר שנשלח בעקבותיו אופנוע ים למרדף שנמשך כעשר דקות. גולש נוסף עוכב לחקירה.
בתחקור המקרה טען שוטר שנכח באירוע כי הגולשים ידעו היטב שמדובר בהפרת הוראות. "הם שיחקו אותה ראש קטן. גם אני חובב אקסטרים ואני יכול להבין שהגולשים רצו לבחון אותנו, אבל הם הגזימו לגמרי. אף שוטר לא יוצא מהבית כדי לרדוף אחרי גולשים או רצים בים, אבל אם יש צו - תכבדו אותו וגם אותנו כאנשי חוק".
שוטר סיור ותיק מתאר תחושה קשה בסיומו של חודש קשה. "אנחנו לא אמורים לרדוף אחרי אזרחים שעושים ספורט או גולשים בים, אבל קיבלנו הנחיות מהפיקוד הבכיר. הציבור הפך אותנו לאנשים הרעים של הקורונה, אבל תאמין לי שלא לקחתי מטר ומדדתי לאנשים כמה הם התרחקו מהבית. הערתי יפה לאזרחים, לרשום דוח היה הדבר האחרון שרציתי לעשות, אבל כל הזמן התחכמו וניסו להתגרות בנו. אנשי פיקוד העורף שליוו אותנו וחילקו אוכל הפכו למלאכים, ואנחנו לאויב העם. דמנו הפך להפקר, השיימינג שעשו לנו בפייסבוק גמר אותנו. זו תחושה נוראית להיות שוטר בתקופה כזו. חטפתי קללות, איומים, יריקות. כל העצבים מהבית הופנו כלפינו".
ש', בלש משטרתי לשעבר, לא רואה כאן חידוש גדול. "ברגע שיש עימות והסלמה של אירוע, זה הופך לעניין אישי בין אזרח לשוטר. לכן המשטרה מקבלת על עצמה משימה אבודה מראש, בוודאי בכל מה שנוגע לתדמית. זו עבודה שוחקת עם שכר לא מתגמל והרבה לא שורדים ועוזבים, כי שולחים אותך לעבוד עם יד קשורה מאחורי הגב. מה שלא יהיה, אנחנו בסוף האנשים הרעים. מתוך 31 חבר'ה שהיו איתי בקורס בלשים, 19 עזבו. נשחקו נפשית. אני מאמין שאחרי הקורונה יהיו עוד שוטרים שיעזבו את המערכת, שיחפשו עבודה מתגמלת במקום עימותים יומיים עם אזרחים".