בית המשפט המחוזי בלוד הרשיע הבוקר (שני) את עמירם בן אוליאל, הנאשם המרכזי בפרשת הצתת הבית בדומא, בשלוש עבירות רצח, בשתי עבירות הצתה, בשתי עבירות ניסיון רצח ובעבירת קשירת קשר לביצוע פשע ממניע גזעני. בכך קיבל בית המשפט את האישומים במלואם, אך זיכה את אוליאל מחברות בארגון טרור. עם זאת השופטים קבעו כי הפיגוע מהווה "מעשה טרור". שב"כ הגיב להכרעה: "אבן דרך חשובה במאבק בטרור היהודי".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בן אוליאל היה אחראי להשלכת בקבוקי התבערה לעבר הבית שבו התגוררו בני משפחת דוואבשה, הבית עלה באש ובשרפה נהרגו שלושה מבני המשפחה - הפעוט עלי סעד בן השנה, האב סעד והאם ריהאם. הטיעונים לעונש נקבעו לתחילת יוני ומעצרו של בן אוליאל הוארך ב-90 ימים. אשתו, אוריין בן אוליאל, אמרה בתגובה: "איך יכולים להרשיע אותו? מרשיעים אדם חף מפשע".
בהכרעת הדין הדגיש בית המשפט את אמינות הודאותיו של בן אוליאל: "מדובר על הודאות בעלות משקל גבוה שמתיישבות עם הנמצא בזירה באופן שלא תואם אדם חף מפשע". לטענת בין הדין בן אוליאל הבדיל בין פרטים שזכר בוודאות לפרטים שלא זכר בוודאות, התמצא בזירה והקפיד לתאר באיזה פרטים הוא בטוח ובאיזה לא.
עוד נאמר כי להודאותיו של בן אוליאל התווספו "תוספות ראייתיות, יכולתו לשחזר את האירוע על ידי מסירת פרטים מוכמנים - צבע הרכב בזירה ומאפייני החלון בבית השני וזיהוי פתיחתו ופרטים על בקבוקי התבערה". בן אוליאל סירב להעיד ובית המשפט קבע כי "לא סיפק הסבר סביר לידיעת הפרטים המוכמנים".
לגבי הטענה לחברות בארגון טרור - בית המשפט קבע כי על פי הראיות העומדות לפניו, ומשום שהשב"כ לא מעביר את מלוא המידע לבית המשפט בשל חסיונם של חלקים מסוימים בחוות הדעת, אין יכולת לפסוק שבן אוליאל היה חבר בארגון טרור מעל ספר סביר. "הנאשם שבפנינו הורשע בביצוע הפיגוע בדומא שחריג בחומרתו ותוצאותיו הקשות, אך זהו עדיין אירוע אחד שלא מוכיח לבדו את חברותו בארגון טרור", נאמר בדיון.
תגובת שב"כ להכרעה: "שירות הביטחון הכללי רואה בפיגוע טרור זה חציית קו אדום חמור ביותר, ולפיכך הקצה את מירב המשאבים לחקירת הפרשיה ולפענוח הפיגוע שבו נרצחו 3 מבני משפחת דוואבשה בכפר דומא. הכרעת הדין הבוקר מהווה אבן דרך חשובה במאבק בטרור היהודי. במהלך ההליך המשפטי עמד שב"כ בפני ניסיונות לבצע דה-לגיטימציה לפעולותיו במסגרת חקירה זו, ובכלל. שב"כ ימשיך לפעול בהתאם לייעוד, על-פי חוק ובמטרה לשמור על ביטחון המדינה ולסכל טרור, באשר הוא טרור".
בתגובה לפסק הדין אמר עו"ד יצחק בם, המייצג את בן אוליאל יחד עם עו"ד אשר אוחיון: "לאחר שבית המשפט קיבל את ההודאה והשחזור שנעשו בעקבות עינויים, ההרשעה הייתה רק עניין של אקרובטיקה שיפוטית המגשרת בין ההודאה לבין הראיות הסותרות אותה שנתגלו בשטח. אחרי שבית המשפט עמד במשימה האקרובטית נפתחת בפנינו הדרך לערעור לבית המשפט העליון על עצם הכשרת ההודאה שניתנה בעקבות עינויים. נקודת האור בפסק הדין הנה הימענות בית המשפט מהרשעת בן אוליאל בחברות בארגון טרור".
התובעת, עורכת הדין יעל עציון, הגיבה להכרעת הדין: "מדובר בפיגוע טרור ובית המשפט היום קבע שמדובר בפיגוע טרור. בית המשפט מעביר את המסר שטרור הוא טרור ללא קשר לזהות המבצעים".
עורך דינה של משפחת דאוובשה הביע שביעות רצון מהחלטת בית המשפט: "אנחנו שמחים על החלטת בית המשפט אבל מצטערים על אי החברות בארגון טרור. מדובר בחבורה של תג מחיר. ההחלטה לא תחזיר את בני משפחתם אבל תהווה הרתעה לאחרים - שלא תהיה עוד משפחת דאוובשה. בית המשפט שמע במשך חמש שנים את הראיות והיום אפשר להגיד שישנו רוצח בפרשה".
הצתת הבית בדומא
בלילה שבין חמישי לשישי ב-30 ביולי בשנת 2015 הגיע בן אוליאל לכפר דומא והשליך בקבוקי תבערה לעבר שני בתים בכפר, אחד מהם - בית משפחת דוואבשה. זוג ההורים סעד וריהאם הצליחו לברוח מהבית הבוער אך נפטרו אחר כך בבית החולים. בנם בן ה-4 אחמד נפצע קשה, אך בהמשך עבר שיקום ושב ללכת. על הבית רוססו כתובות בעברית, "יחי המלך המשיח" ו-"נקמה", ולידן צוייר מגן דוד.
הרצח של המשפחה זיעזע את המדינה. נשיא המדינה ראובן ריבלין אמר בעקבות הפיגוע בדומא: "יותר משאני חש בושה, אני חש כאב. כאב על רציחתו של תינוק קטן. כאב על שבני עמי בחרו בדרך הטרור ואיבדו צלם אנוש. דרכם אינה דרכי. דרכם אינה דרכינו. דרכם אינה דרכה של מדינת ישראל ואינה דרכו של העם היהודי". ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר: "אני מזועזע מהמעשה הנורא והנפשע הזה - מדובר בפיגוע טרור לכל דבר".
המעצר של בן אוליאל והגשת כתב האישום
בתחילת דצמבר 2015 נעצר בן אוליאל תושב ירושלים, שהיה אז בן 21, בחשד שביצע את הרצח. בן אוליאל נחקר במשך מאות שעות. לאורך שבועיים וחצי הוא לא שיתף פעולה, גם כשהוטחה בו הודאתו של קטין בן 17.5 שנחשד בתכנון הפעולה עמו, שנדחתה לבסוף על ידי השב"כ ולא נכללה בכתב האישום.
נקודת המפנה הגיעה ב-17 בדצמבר, כשהיועץ המשפטי לממשלה אישר להפעיל את מה שמכונה "חקירת צורך", כלומר הפעלת כוח פיזי בחדר החקירות במקרים של "פצצה מתקתקת". בשלב זה, הודה בן אוליאל במעשים, הוא תיאר את דרך ההגעה לכפר וכיצד השליך בקבוקי תבערה לשניים מבתי הכפר ביניהם בית משפחת דוואבשה. יומיים אחר כך הוא ביצע שחזור בכפר, שם לטענת הפרקליטות ומערכת הביטחון הראה כי הוא יודע פרטים מוכמנים, שרק הרוצח יכול היה לדעת.
לאורך כל הדרך לא האמינו במערכת הביטחון שבן אוליאל ביצע את הרצח לבדו, בין היתר בשל עדויות תושבים על שני מפגעים או יותר. אך בסופו של דבר מחוסר ראיות או הודאות אחרות התיישרו, עם גרסתו בכתב האישום. בשלב מסוים, לאחר מתן ההודאה, בן אוליאל שינה את גרסתו. הוא טען באמצעות עורך דינו אז, איתמר בן גביר, כי השב"כ התנהל באופן פסול וכי עבר עינויים בחקירה. את אותם פרטים מוכמנים שתיאר טען ששמע מהחוקרים ומהתקשורת.
בינואר 2016 הוגש נגד בן אוליאל כתב אישום חמור, בו הוא הואשם שתכנן וביצע את רצח בני המשפחה בדומא. על פי כתב האישום הוא תכנן את הרצח יחד עם הקטין, כנקמה על רציחתו של מלאכי רוזנפלד בפיגוע הירי בנימין בסוף חודש יוני. באותו לילה הוא הואשם שיצא מביתו עם ציוד ההצתה, היה אמור להיפגש עם הקטין, אך מסיבה כלשהי זה לא קרה והוא המשיך לכפר לבדו. שם הצית את ביתה של משפחת דוואבשה בעודה ישנה בפנים.
עינויים במהלך חקירות השב"כ
לאחר הגשת כתב האישום, ובשל טענות ההגנה לעינויים במהלך חקירת השב"כ נדרש בית המשפט לדון ולהכריע בקבילות ההודעות של הנאשמים. ביוני 2018 קבע בית המשפט כי הודאתו של בן אוליאל במהלך השחזור קבילה ואולם זו שנתן במהלך חקירת הצורך של השב"כ לא. לגבי הקטין, הפרטים שמסר בתרגיל המדובבים נפסקו כקבילים אך ההודעות לאחר חקירת הצורך לא.
על האמצעים המיוחדים שהופעלו כתב אז בית המשפט: "האמצעים הללו פגעו פגיעה חמורה בזכות הנאשמים לשמירה על שלמות הגוף והנפש. כמו כן נפגע כבודם של הנאשמים".
לאחר קביעה זו הגיעה במאי שנה שעברה הפרקליטות להסדר טיעון עם הקטין שהואשם במעורבות ברצח. בסופו של דבר הוא לא הורשע במעורבות ברצח עצמו במקרה דומא אלא בקשירת קשר לביצוע פשע גזעני בדומא וכן במקרים אחרים של פעולות תג מחיר פחות חמורות. לאחר מכן גם הורשע הקטין בחברות בארגון טרור.
בחודש יוני שנה שעברה נפתח שלב ההגנה במשפטו של בן אוליאל, הוא היה אמור לעלות להעיד אך הוא סירב במחאה על כך שרק חלק מהודעותיו נפסלו. אשתו ואם אשתו העידו עבור ההגנה, אוריין בן אוליאל אשתו אמרה בבית המשפט: "אין מצב שהוא לא היה איתי בבית באותו לילה ולא שמתי לב".