לקראת הסגרה? המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה הגישה היום (שני) לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה לקבוע בהקדם האפשרי דיון ומועד למתן החלטה בעתירת ההסגרה לבקשת ממשלת אוסטרליה להסגיר לידיה את מלכה לייפר על מנת להעמידה לדין בגין עבירות מין חמורות בתלמידותיה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"הליך ההסגרה וכן שירותי בריאות הנפש נפלו קורבן זה למעלה מחמש שנים למסכת של פעולות מרמה והתחזות מבית היוצר של המשיבה ומקורביה", נכתב בבקשה שהגיש מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, יובל קפלינסקי.
"התמונה העגומה מתבהרת כעת לפי ההחלטה בעבר על הקפאת ההליך והעיכובים הרבים עד כה היו והינם פרי התחזות של המשיבה, ובגינם שובש ההליך המשפטי ונפגמה משמעותית יכולתה של ישראל לעמוד עד כה במחויבותה הבינלאומית כלפי אוסטרליה. כעת נכון להסיר כל מכשול מן הדרך, להתקדם עם הליך ההסגרה תוך חתירה להכרעה, ולמנוע בכל דרך מצב בו המשיבה ממשיכה לעכב את ההליך ולשבשו בדרכי מרמה".
באוגוסט 2014, לאחר קבלת השלמות שנדרשו לבקשת ההסגרה, הוגשה העתירה להכריז על לייפר בת הסגרה לאוסטרליה על מנת שתעמוד שם לדין בגין ביצוע עבירות מין קשות בשלש קטינות עת הייתה מורתן ומנהלת בית הספר שלהן. בית המשפט קבע דיונים בעתירה מעת לעת, אולם לייפר לא התייצבה לדיונים בבית המשפט בטענה כי אושפזה בשל מצבה הנפשי טרם כל דיון ודיון.
ביוני 2016 הפסיק בית המשפט את הדיון בעתירה, זאת נוכח חוות דעתו של פסיכיאטר מחוז ירושלים כי לייפר שרויה בגל פסיכוטי ואינה כשירה לעמוד לדין. בהתאם לעמדת פסיכיאטר מחוז ירושלים קבע בית המשפט כי היא תטופל במסגרת צו טיפול מרפאתי כפוי.
בפברואר 2018 חידש בית המשפט את הליך ההסגרה, זאת לבקשת המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, ולאחר שנאספו בחקירה משטרתית נגד לייפר ראיות המוכיחות כי היא מתחזה לסובלת ממחלת נפש.
בפני בית המשפט נשמעו שבעה מומחים פסיכיאטרים (שלושה שמונו על ידי פסיכיאטר מחוז ירושלים, ארבעה מטעם לייפר) וכן פסיכיאטר מחוז ירושלים עצמו. בסיכומם של דברים החליט בית המשפט למנות פאנל מומחים שיחווה דעה בעניין כשירותה של לייפר.
בשבוע שעבר הוגשה לבית המשפט הנכבד חוות דעתם של פאנל המומחים שמינה בית המשפט הנכבד לדון בשאלת כשירותה של המשיבה לעמוד להליך הסגרה. פאנל המומחים קבע פה אחד כי לייפר יכולה לעמוד לדין ומתחזה בוודאות לגבי כושר שיפוטה ויכולת תפקודה.
נוכח העמדה החד משמעית אליה הגיעו חברי הפאנל לפיה לייפר מתחזה בוודאות לגבי כושר שיפוטה ויכולת תפקודה, סבורה המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה כי די בתמלילי בדיקותיה של לייפר על ידי פאנל המומחים על מנת להבהיר כי מדובר במי שמתמצאת במציאות הסובבת אותה ועל כן כשירה לעמוד לדין.
עוד נכתב בבקשה כי הסגרת מבוקשת, אשר תנאי חוק ההסגרה מתקיימים לגביה - הינה מחויבות בינלאומית שנטלה על עצמה מדינת ישראל מול אוסטרליה באמנת הסגרה בילטראלית שנכנסה לתוקף בינואר 1976. התארכותו יוצאת הדופן של הליך ההסגרה שבנדון, בעטיה של התחזותה של המשיבה לסובלת ממחלת נפש, גרמה לכך שישראל לא כיבדה עד כה את מחויבותה על-פי אמנה זו, והדבר גורם נזקים משמעותיים ביחסים שבין מדינת ישראל ואוסטרליה, ופוגע בתדמיתה של מדינת ישראל בעולם.
נוכח האמור מבקשת המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה מבית המשפט לאמץ את מסקנות פאנל המומחים ולקבוע דיון במועד קרוב ביותר בעתירה תוך קביעת מועד לסיום ההליך.
הקורבנות העידו: "לייפר התעללה בנו במשך שנים"
ניקול מאייר ואחיותיה הצעירות, דאסי ארליך ואלי סאפר, הן שלוש הקורבנות המרכזיות בפרשה שמסעירה את הקהילה היהודית באוסטרליה מאז שהתפוצצה: מלכה לייפר הובאה מישראל במיוחד כדי לנהל את בית הספר החרדי לבנות "עדת-ישראל" במלבורן. בשנת 2008 נודע להנהלת בית הספר על טענות שלייפר התעללה מינית בתלמידות, והם קנו לה מיד כרטיס בכיוון אחד ושלחו אותה בחזרה לישראל.
"'עדת ישראל' הוא בית הספר האולטרה-אורתודוקסי היחיד במלבורן", סיפרה מאייר. "לייפר הגיעה כשהייתי בערך בת 15 וכבר מהרגע הראשון היא פגעה בי, התעללות שנמשכה עד שהיא עזבה את אוסטרליה. שבע שנים. כשהייתי תלמידה היא הייתה מוציאה אותי מהכיתה, ובהמשך, כשעבדתי בעצמי כמורה וכבר הייתי נשואה, הייתי כפופה לה וההתעללות נמשכה. היא התעללה בי אפילו כשהייתי בחודש השני של ההיריון".
ארבע שנים לאחר שהחלה ההתעללות המינית, ניקול גילתה שלייפר פוגעת לא רק בה אלא גם באחותה אלי. "היינו במחנה קיץ של בית הספר. אני הייתי אז מורה צעירה ואחותי תלמידה. ישנו באותו חדר ביחד עם מלכה. היא כנראה הייתה בטוחה שאחותי ישנה, אבל היא לא ישנה, ובעצם ראתה את מלכה פוגעת בי. למחרת בבוקר היא הוציאה אותי מהחדר ונשארה שם לבד עם אחותי. ככה הבנו ששתינו קורבנות שלה".