לפני כשבע שנים, אבי רוחן, ראש ארגון הפשע הגדול בשרון, היה על גג העולם. הוא פתח עסק להשכרת רכבים בקזבלנקה, עסק בנדל"ן, ונכנס שותף במשרד נסיעות מקומי. רוחן, מבחינתו, הגיע לנחלה אותה חיפש.
ממולו של רוחן, ובמרחק אלפי קילומטרים משם, היו אלה חוקרי להב 433 שנותרו מתוסכלים מול השלווה בה חי ה"דג השמן" שחמק להם מבין הידיים, והם החלו לגבש רשימה של עבריינים שיסכימו לשמש עדי מדינה נגדו ונגד בכירי העבריינים בישראל. משטרת ישראל, כך נראה, לא הייתה מוכנה לתת לרוחן לחמוק מלשלם על פשעיו.
גם חברו הטוב של רוחן, העבריין שלום דומרני, שעשה בעצמו עסקים בתחום הזבל האורגני בצפון מרוקו, היה על חזק על הכוונת של משטרת ישראל, אבל כל עוד השניים שהו במרוקו, לה אין הסכמי הסגרה לישראל, אי אפשר היה לגעת בהם. לכל היותר, הייתה יכולה המשטרה לאסוף חומר מודיעיני חדש על פעילות הארגונים שהם עמדו בראשם.
"הבעיה של כל העבריינים הישראליים שפועלים בחו"ל היא שבשלב מסוים הם נשברים ומתגעגעים ארצה. הניתוק מבני משפחותיהם והחברים הקרובים קשה להם מאוד, הם חוזרים לארץ ונופלים כמו דגים ברשת של משטרת ישראל", מסביר עבריין המכיר היטב את עולם הפשע בשרון.
"אבי, בדיוק כמו שלום, עשה טעות גדולה כשהחליט לחזור לישראל. הוא היה מלך במרוקו. מה זה נתן לו לחזור? עצרו אותו בפרשת 512', וכל הארגון שהקים נמצא היום בקרשים. מעבר לזה, אחרי שכמה מעדי המדינה העידו נגדו, לך תדע עכשיו כמה שנים הוא יחטוף בכלא".
אבי רוחן (56), נחשב מאז ומתמיד לאחד העבריינים הססגוניים ביותר שפעלו בישראל, זאת למרות שבראשית דרכו הוא היה רחוק שנות אור מעולם הפשע. בגיל 14 עבד רוחן בחנות למכירת חומר בניין, ולאחר מכן השתדרג ופתח מינימרקט שכונתי בשכונת פרדס כץ של שנות ה-90. אנשים בשכונה ציינו שלרוחן תמיד היה לב זהב, ולאורך השנים הוא מחק חובות לאנשים שלא הצליחו לשלם על מוצרי מזון שקנו ממנו בהקפה. וכך, בין מכירת כיכר לחם לקרטון חלב, הוא החל לפלס את דרכו אל עולם הפשע שגעש וסער בשכונה המוכרת.
האחים יוסי ורוני הררי, תושבי השכונה, הקימו באותה תקופה את אימפריית הפשע שזכתה ברבות השנים לשם כנופיית פרדס כץ, וחבריה ניהלו קרב אכזרי ועקוב מדם עם יריביהם השכנים מכנופיית רמת עמידר הסמוכה. עבריינים ובני משפחותיהם נרצחו, עדי מדינה הועלמו, נעלמו או ברחו לחו"ל, והמשטרה נותרה לרוב חסרת אונים כשלא הצליחה להשיג ראיות נגד האחראים לסדרת מעשי הרצח ההדדיים.
רוחן, שהביט על כל ההתרחשות הזו מהצד, הבין מהר מאוד שמחנות מכולת בשכונת מצוקה אי אפשר לעשות הרבה כסף, עזב את עסקיו והתחיל לעבוד כגובה חובות ומלווה כספים. הוא רצה להיות אדם מבוסס ועשיר, לקנות בית גדול ולנסוע במכונית פאר.
"רוחן בנה את עצמו לבדו. הוא עבד קשה מאוד כדי ליצור לעצמו מעמד של עבריין צמרת עצמאי שלא קשור לאף אחת מהכנופיות שפעלה באזור", מספר קצין חקירות לשעבר במשטרת ישראל. "הוא נקרע לא פעם בין שתי הכנופיות, ולא רצה לקחת צד במלחמות ביניהן, זאת למרות שהפיצו נגדו שמועות שהוא שימש גזבר והיה אחראי למימון חיסולים - דבר שלא הצלחנו להוכיח מעולם".
"אבי הוא אדם מאוד מתוחכם, אחד שלא משאיר אחריו עקבות, והעובדה שעד היום הוא לא הואשם או הורשע בתיק רצח מראה עד כמה הוא חכם", מוסיף הקצין בדימוס. "הוא חושב על כל פרט ופרט, ובחקירות תמיד שתק. מדי פעם הוא צחק לנו בפנים על השאלות ששאלנו אותו. הבעיה הייתה שלא הצלחנו להשיג נגדו עדי מדינה ולשבור אותו בחקירות, אפילו מדובבים ששתלו לו בתא כדי להפליל אותנו פחדו ממנו. הוא היה מוכן לכל טריק או תרגיל חקירתי שעשינו לו".
עם השנים צבר רוחן הון רב, רכש נדל"ן והקים מיני ארגון עצמתי במיוחד שהחל לאט לאט להשתלט על אזור השרון. כובע המצחייה שחבש לראשו הפך לסמלו המסחרי, ואת חנות המכולת החליפו בתי הקזינו במזרח אירופה ואפריקה. הוא השתדל שלא לדרוך על רגליהם של עבריינים בכירים שעסקו בתחום הטסת מהמרים ישראליים לבתי הקזינו, ושמר על עצמו תמיד.
רוחן הפך מהר מאוד ל"אמן שיתופי הפעולה" עם עבריינים בכירים ממנו: החל משלום דומרני (מאוחר יותר השניים נפגשו במרוקו וניהלו עסקים משותפים); איציק אברג'ל (נכשל בסולחה שניסה לארגן בינו לבין דומרני); האחים לביא מרחובות; ועבריינים שונים באזור נתניה והשרון.
"אבי הוא אדם חייכן, נדיב, מצחיק, אבל אל תתבלבל יותר מדי. הכול טוב ויפה עד שמנסים לפגוע לו בכיס, להפיל לו את הארגון או לפגוע בבני משפחתו וחבריו הקרובים", מסביר עבריין שפרש לא מזמן מעולם הפשע. "הוא מכיר את העולם הפלילי היטב, הרבה יותר ממרבית העבריינים הבכירים בישראל, וחוץ מעמיר מולנר, לדעתי, הוא העבריין הבכיר בישראל".
בכל מקרי הרצח ששמו של רוחן נקשר אליהם, וכאלה יש רבים, הוא תמיד יצא נקי, כולל מחיסולו של עד המדינה דוד חקק בשנת 2011 ושל המודיע המשטרתי אייל סלהוב. לא פעם, רוחן אף השפיל את משטרת ישראל כאשר חשף תכניות שלהם להפליל אותו וחשף אותן ברבים.
"אבי רוחן הוא חתול רחוב עם אלף נשמות", מודה קצין משטרה שמכיר היטב את פעילותו הפלילית של העבריין מהשרון. "תמיד כשאתה חושב שתפסת אותו, הוא מצליח לחמוק לך מהידיים בשנייה האחרונה. בכל פרשות הרצח שבהן נחקר הוא גרם לנו ללכת לאיבוד, והרבה תיקי רצח נתקעו בגלל היכולת שלו להפחיד אנשים שלא לפתוח עליו את הפה".
בשנת 2013 לאחר הרצח של יוסי קסטרו, מי שהוגדר כאיש הכספים הסודי בארגונו של רוחן, הגיעו רוצחים שכירים לדרום אפריקה כדי לסגור חשבון ולחסל את מי שנחשדו כרוצחיו של קסטרו. משטרת ישראל לא הצליחה לקשור את אותו חיסול לאנשיו של רוחן, וגם ביולי של אותה שנה, אחרי שדקל צפר ושרון פרחי מראש העין איבדו את חייהם ממטען חבלה שוהסתר במכוניתם, רוחן ועבריין נוסף נעצרו בחשד לחיסול ושוחררו כעבור כמה ימים.
גם מקרי רצח נוספים שהתרחשו בשנים האחרונות ובהן עלה וצף שמו של רוחן, לא הביאו את המשטרה להשיג את ראיית הזהב שתשלח אותו למאסר עולם. אחד מהם היה הרצח של שי בכר, מי שעל הפי החשד שימש עד תביעה נגד רוחן. בכר חוסל מפיצוץ מטען שהוטמן במכוניתו בעת שנסע עם בתו בת ה-17 באחד הרחובות המרכזיים בהוד השרון. בתו של בכר ניצלה, ורוחן קיבל שנתיים מאסר בלבד לאחר שהמשטרה התקשתה להוכיח את מעורבותו ברצח.
ההחלטה הגורלית כאמור של רוחן לחזור ממרוקו הייתה הטעות הכי גדולה שהוא עשה. דווקא כשהיה בשיא הפריחה של עסקיו בתחום הנדל"ן באזור פתח תקווה והסביבה, והתגורר בפנטהאוז מפואר ברעננה עם אשתו וילדיו, המשטרה סוף סוף הצליחה לשים עליו יד כחלק מפרשת 512' שהביאה גם למעצרם איציק אברג'ל וכמה עבריינים בכירים המקורבים לו.
המשטרה הצליחה לבסוף להשיג עדי מדינה שהפלילו את רוחן ואת בכירי עולם הפשע בישראל, וכתב האישום שהוגש נגדו נחשב לחמור ביותר, ומייחס לו ולכמה נאשמים אחרים שלושה מקרי רצח ואת ניסיון החיסול של זאב רוזנשטיין. הטענה היא שרוחן היה בסוד תכנית החיסול, ואפילו סייע כספית לממן אותה.
רוחן מצדו הכחיש מכל וכל את כל הטענות נגדו, ערער על מעצרו גם מסיבות רפואיות, וציין שחלה החמרה במחלתו והוא זקוק לטיפולים רבים, אבל בית המשפט העליון קבע שהוא יישאר במעצר עד לתום ההליכים המשפטים נגדו, זאת אחרי שהשופט עוזי פוגלמן קבע כי דווקא לאחר שעדי המדינה העידו בתיק בבית המשפט, התחזקה התשתית הראייתית נגדו.
"אבי היה מופתע מאוד ממעצרו ולא האמין שהמשטרה תפיל אותו בתיק מלפני כמעט 20 שנה", מספר אדם המכיר היטב את רוחן. "הוא תמיד חשב שהוא חסין ושלעולם לא ייפול בתיק רצח. הוא חטף נוקאאוט, ומאדם חייכן הוא הפך לאדם שנלחץ מכל מעצר וכתב אישום שהוגש נגדו. קשה לי להאמין שהוא ייצא נקי מהתיק הזה. המשטרה תפרה אותו מכל הכיוונים והוא צריך להתפלל והרבה שיקבל פחות מ-10 שנים בפנים".
רוחן עצמו הכחיש כאמור את טענות עדי המדינה נגדו לפיהן הוא היה מעורב ברצח או בניסיון הרצח של רוזנשטיין וציין שאין לו שום קשר ישיר או עקיף לפרשה. "יצחק (הכוונה לאיציק אברג'ל) ביקש ממני לבוא לפגישה ולא ידעתי על מה היא", העיד רוחן בבית המשפט. "הוא הזמין אותי לערד אבל אמרו לי לבוא לים המלח. נסעתי עם המאבטח שלי וזאביק היה שם. אני הסברתי לו שלי אין שום דבר איתו, ואם מישהו באמת עשה את מה שכתבו בעיתונים אז שידבר עם אלה שנעצרו".
נכון להיום ארגונו של רוחן נמצא בשלבי התפוררות, ובעוד למעלה מחצי שנה תינתן הכרעת הדין בפרשה שתכריע את עתידו וגורל אימפריית הפשע שבנה בשתי ידיו במשך למעלה מ-30 שנה.