13 בינואר האחרון. השעה 07:20 בבוקר. אלי אריש (50), מבכירי המאפיה הירושלמית, ומי שבשנים האחרונות חזר בתשובה והתחזק מאוד, עשה את דרכו מבית כנסת בשכונת 'רמות' לעבר ביתו לאחר שסיים להתפלל את תפילת השחרית.
בעודו צועד חרישית ברחוב פליקס פרנקפורטר, הגיח לפתע אדם חמוש על אופנוע וירה לעברו מספר כדורים. אריש, שנפצע באורח בינוני, הצליח לקפוץ מעל גדר שהייתה בסמוך, מה שמנע מהרוצח להשלים את משימתו ולחסל אותו.
אריש נפצע כאמור באורח בינוני, ופונה על ידי ניידת טיפול נמרץ של מד"א לבית החולים שערי הצדק בעיר כשהוא סובל מחבלות ופצעי ירי בכל גופו. זאת הייתה הפעם המי יודע כמה בה ניסו להתנקש בחייו של מי שרבים הגדירו כ"עבריין עם יותר מתשע נשמות", ניצל בעבר מכמה ניסיונות חיסול, ותמיד ידע להתאושש ולחזור לפעילות עבריינית.
"זה שירה באלי צריך להיות מודאג מאוד. זה לא יעבור לסדר היום. הפעם מי ששלח את הרוצח היה קרוב מאוד לגמור את אלי, אבל אלוהים כנראה אוהב אותו מאוד. מה שכן, נסיון הרצח הזה עלול להוביל למלחמת כנופיות חריגה בעיר", מספר עבריין ירושלמי ותיק. "מי שירה באלי ידע בדיוק את הזמנים בהם הוא יוצא מבית הכנסת, שהוא חשוף ואין אף אחד בסביבה באותן שעות. הכול היה מתוכנן היטב".
חודש לפני נסיון החיסול של אריש, עצרה אותו היחידה המרכזית בירושלים כחשוד במעורבות של רצח בני הזוג יהודה ותמר כדורי, אך הוא שוחרר זמן קצר לאחר מכן אחרי שהתברר שאין לו כל קשר או מעורבות ברצח.
אלי אריש נחשב בשנים האחרונות ליעד בכיר מאוד של ימ"ר ירושלים, ולפני כארבע שנים הוא ריצה שבעה חודשי מאסר בפועל בתיק בו הואשם בהחזקת נשק. בשנים 2005 ו-2006, ניסו לחסלו פעמיים בירי ומטענים, ובאחד המקרים הוא נורה ארבע פעמים בראשו, נפצע אנושות, אך הרופאים הצליחו להציל את חייו.
"יש לאלי לא מעט אויבים בירושלים", מספר אותו עבריין ותיק. "העבריינים הצעירים של היום לא סופרים את חברי המאפייה הירושלמית שעליה גדלו וצמחו, ואלי ביניהם. הם רוצים לשלוט בעיר ולא דופקים חשבון לעבריינים הוותיקים, וזה גורם לבלגנים ופיצוצים".
השבוע, כחודש לאחר ניסיון החיסול של אריש, כבר הותר לפרסום כי המשטרה עצרה חשוד בחיסול, צעיר ירושלמי בן 24, וביום שלישי האחרון הוגשה נגדו הצהרת תובע, כשעל פי החשד הוא ניסה להתנקש באריש עקב סכסוך בין השניים, זאת למרות שעד לפני מספר שנים הוא נחשב לאחד מחייליו הנאמנים של אריש.
גלגולה הראשון של המאפיה הירושלמית החל בשנות השבעים המוקדמות, אז נקראה "כנופיית הקטמונים". בראשה עמדו גבי בן הרוש (שכיום נע בין מרוקו לאירופה, ובמידה וייכנס לארץ ייעצר על מעורבותו בפרשה ההונאה בבנק למסחר) ומיכה אסלן. השניים שלטו בבירה באופן אלים וחסר מעצורים, הפעילו מועדוני הימורים, גבו דמי חסות, סחרו בסמים ובכלי נשק, וכל מי שהעז לצאת נגדם הוכה באכזריות או חוסל. מקרי רצח רבים באותה תקופה בין חברי המאפיה הירושלמית ליריביהם נותרו פתוחים עד היום.
"בימים ההם הקודים בעולם התחתון היו ברורים: לא פותחים את הפה במשטרה ואין עדי מדינה. עד מדינה היה נחשב לבן מוות ויחד איתו כל בני המשפחה שלו", מסביר ע', עבריין שחזר מאז בתשובה. "המשטרה לא ידעה מה לעשות בזמנו - רימונים עפו בלי חשבון וכדורים נורו ברחוב באמצע היום".
עד כדי כך הייתה המאפיה הירושלמית עצמתית, שארגוני פשיעה ממרכז הארץ לא העזו להיכנס לטריטוריות שלה. "היה לנו ברור שמדובר בחבורה של משוגעים, אלימים ונועזים", מסביר קצין במשטרה, "היו גם שוטרים שפחדו להתעסק איתם. הם ידעו היכן אנחנו מתגוררים והיו איומים. זו הייתה תקופה מטורפת. היה קשה מאוד לחדור לתוך המאפיה הזו מבחינה מודיעינית, הם היו מאוד חשדניים".
למרות זאת, במשטרה היו נחושים לחסל את הארגון בכל מחיר, והחליטו בצעד חסר תקדים באותם ימים, להשתיל סוכן סמוי בתוך הארגון. אותו סוכן הצליח להפליל את בן הרוש ואסלן, והם נשלחו לשנים ארוכות בכלא.
אבל מי שחשב שבעקבות נפילתם המאפיה הירושלמית תהפוך לתופעה חולפת - טעה: את ההגה תפסו אותו אלי אריש וחברו אלי נעים שכונה ה"קוסם" - שם שקיבל בצעירותו בגלל יכולת הכייסות שלו והכישורים הווירטואוזים שלו לחמוק מבלשי המשטרה. גם נעים גדל בקטמונים, וכמו כל חברי הארגון, גם הוא היה חתול רחוב ממולח וערמומי.
מהר מאוד הפך אריש ליעד בכיר של ימ"ר ירושלים, ובסוף שנות ה-90 הוא כבר הסתבך בגדול אחרי שהורשע בעבירות סמים ונשלח לתשע שנות מאסר בפועל, אך גם מהכלא המשיך והפעיל את הארגון שלו באמצעות עשרות קודים שלמשטרה לקח שנים לפענח.
למרות זאת, בסופו של דבר, החלה המאפיה להתפורר בגלל בעיות פנים ארגוניות. אלי נעים ואריש חברו לאסי אבוטבול, בעוד שגבי בין הרוש והאחים יוסי ואיציק בר מוחא יצרו ברית עם ראש ארגון הפשע מספר 1 בישראל בזמנו איציק אברג'ל.
ניסיונות החיסולים ההדדיים ביניהם נכשלו כאשר המשטרה הצליחה ברגע האחרון לתפוס כלי נשק ומטענים, ובהמשך אלי נעים הסתבך בשלל פרשות של סחיטה ואיומים של אזרחים מהשורה ובעלי עסקים וריצה כמה עונשי מאסר בכלא.
גבי בן הרוש ואיציק בר מוחא מצדם, הסתבכו בהמשך בפרשת הונאת הבנק למסחר כאשר על פי חשד המשטרה הם קיבלו מעופר מקסימוב, דרך אחותו, אתי אלון, עשרות מיליוני שקלים שהפסיד בבתי קזינו בארץ וברומניה. בן הרוש הספיק להימלט מישראל, ונע הום כאמור בין מרוקו למדינות באירופה, ולדבריו אין לו דבר וחצי דבר בהונאת הענק, ויש בידיו מסמכים המעידים על כך.
למרות זאת בן הרוש חושש שבמידה וייכנס לישראל, למרות שאין נגדו צו מעצר בינלאומי של האינטרפול, הוא ייעצר ויערכו לו משפט ראווה שעלול להכניס אותו לכלא לשנים רבות. הוא אמנם ניהל בעבר משא ומתן על חזרתו לישראל בתנאי שלא ייעצר וינהל משפט כאזרח משוחרר - אך בקשתו נדחתה.
וכך, בעוד איציק אברג'ל הסתבך, נשפט בארה"ב וחזר לישראל ישירות לכלא בגין מעורבותו במקרי הרצח בפרשת 512', הוא מינה את שמעון עקא לטפל בעסקיו בירושלים. מצד שני, האחים מוסלי החזירו קונטרה משלהם לאברג'יל כאשר חברו לאלי נעים "הקוסם", אבל מהר מאוד עקא הסתבך בפרשת 512, נמלט לארגנטינה, הוסגר, ובהסדר טיעון נדון לשבע שנות מאסר בפועל.
ומה עם איציק בר מוחא? הוא הסתבך לפני כשנתיים כאשר נעצר יחד עם העבריין עודה קוטייר אחרי שהופללו על ידי סוכן סמוי, ובעוד קוטייר נמצא נאשם בשלושה מקרי רצח, בר מוחא נאשם בשניים. "בר מוחא וקוטייר יצרו חברות קרובה מאוד. הם ממש חברים בלב ובנפש. כשקוטייר רצה לחבק את בר מוחא בבית המשפט והשוטרים מנעו זאת ממנו פרצה מהומת ענק", מסביר עבריין ירושלמי. "מי שהרוויח מכל הוואקום הזה הם אלי אריש ואלי נעים".
בשנת 2003 נרצח באילת מיכה אסלן, מי שהיה מראשי המאפיה הירושלמית, כאשר עבריינים עשו לו "כיפה אדומה" אחרי שזומן לפגישה במשרד בעיר הדרומית, וכשיצא ממהפגישה הוא נורה מטווח אפס לעיני אשתו. הרוצח נמלט ולא נתפס עד היום.
כך למעשה אלי אריש ו"הקוסם" נותרו השרידים האחרונים של אותה מאפייה ירושלמית. נעים נעצר בשנים האחרונות כמה פעמים ושוחרר, וניסיון החיסול הנועז של אריש מעיד יותר מכל שהעבריינים הצעירים החליטו להשתלט על עולם הפשע בעיר והם נחושים להזיז, גם בכוח, את השרידים האחרונים של אותו ארגון שהתפרק.
"הדור הצעיר של העבריינים בירושלים משתלט לחלוטין על העיר, ואם אריש ו'הקוסם' לא יבינו את הרמז ויזוזו הצדה, תפרוץ כאן מלחמת עולם והרבה דם יישפך", מסכם עבריין ירושלמי שמכיר היטב את הנפשות הפועלות.
סוף