גואל רצון, העבריין שניהל הרמון בדרום תל אביב והורשע בשנת 2014 בעבירות של פוליגמיה, אונס, בעילה אסורה בהסכמה ועבירות מין נוספות שביצע נגד הנשים שחיו אתו ונגד בנותיו, ונדון ל-30 שנות מאסר בפועל, עבר לאחרונה הליך של כריתת רגל בבית החולים "בלינסון" בעקבות סיבוך של מחלת הסכרת.
רצון (70), שהיה כלוא עד לאחרונה באגפי הפרדה, ולאחרונה עקב מצבו הבריאותי שכלל, כאמור, כריתת רגל וגם ניתוח מעקפים, אושפז ושהה בשלושת השבועות האחרונים בבית החולים. משם, הועבר לאחרונה למתקן הרפואי של השב"ס בכלא רמלה (מר"ש) לאחר שמצבו הבריאותי התייצב.
מי שסעדו את רצון בבית החולים בזמן אשפוזו היה בנו, יגאל רצון, מי שלאחרונה דווח כי הוא מתכנן להקים הרמון משלו, יחד עם אחת מאחיותיו.
"אבא שלי עבר ניתוח קשה של כריתת רגל בגלל מחלת הסכרת ממנה הוא סובל", מאשר הבוקר בנו של גואל, "בנוסף, הוא ביקש שאני אארגן לו קבר כדי לקבור את רגלו שנקטעה, שמאוחר יותר יהפוך להיות הקבר שלו כשימות. אני לא פוחד מהמוות שלו, אבל חושש שהוא לא יחזיק מעמד. אבא הוא אדם אמיץ, ולא רבים היו עוברים את הניתוחים האלה ונשארים בחיים".
ל-mako נודע כי בעת אשפוזו בבית החולים, לא פחות מארבעה סוהרים של השב"ס שמרו על רצון 24 שעות ביממה והשגיחו עליו שלא ינסה לברוח או שאחד ממכריו ינסה לסייע לו להימלט מבית החולים. מבחינת השב"ס, רצון נחשב לאסיר תחת פיקוח, זאת לאור חומרת המעשים בהם הורשע.
כאמור, רצון ביקש מבנו לקבור את רגלו הנמצאת במחלקה הפתולוגית, שכן מבחינה הלכתית יש לקבור כל איבר שנכרת מגופו של אדם. "חיפשתי עבורו קבר בבית הקברות נחלת יצחק, אך שם דרשו ממני 85 אלף שקלים", מספר יגאל. "בסוף, כנראה, נקבור את הרגל ונכין את קברו בבית העלמין בחולון, שם גם קבורים הוריו של אבי".
"הסיפור הזה יעלה לנו כ-58 אלף שקלים", חושף יגאל. "אבא שלי לא רוצה שיישכחו אותו, ומעוניין שהקבר שלו ייראה למרחקים, ועכשיו אני צריך ליישם את זה. הוא בכלל לא מדבר על המוות, ועסוק בנטילת תרופות כדי להתגבר על הכאבים הרבים מהם הוא סובל".
עוד נודע כי למרות שרצון יכול להגיש בקשה לצאת לחופשה מהכלא, קיים ספק רב אם יבחר לעשות זאת לאור מצבו הבריאותי, והסיכוי שבקשתו תאושר על ידי השב"ס נמוך ביותר.
"טוב לי בכלא, יש לי שקט מהנשים, אני לומד ויש לי ספרי קודש. אני מעוניין בשקט שלי אחרי כל מה שעברתי. אם אצא החוצה יעשו לי בלגן. למה אני צריך את זה בכלל?", סיפר גואל לבנו יגאל באחד מביקוריו האחרונים בבית הכלא.