בתי המשפט מקלים בעונשן של מטפלות וגננות שהורשעות בהתעללות בתינוקות, ולהורים שילדיהם נפגעו לא נותר אלא לעקוב אחר גזרי הדין בזעם וחוסר אונים. במקרים רבים מקבלות המתעללות רק קנסות או עבודות למען הקהילה, וגם כשמדובר בעונשי מאסר אלו יהיו עונשים קצרים במיוחד. העונשים הללו לא מעודדים את האשמות לקחת אחריות על המעשים, לא מייצרים הרתעה ומקשים על המשפחות שמנסות לעכל את האסון.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"כל המקרים האלה שצפים כל פעם זורקים אותי אחורה", סיפרה בת אל רוגוב, שבנה הבכור ליאו עבר התעללות בידי המטפלת בביתם, ומאז היא עסוקה בניהול מעקב אחר גזרי הדין. "בגלל שהתיק עוד לא נסגר את עדיין חיה את זה, את עדיין שם, ורק השבוע ארבעה מקרים חדשים. אז את אומרת לעצמך – קיוויתי להיות האחרונה, קיוויתי שהבן שלי יהיה האחרון שייפגע".
ורוגוב לא טועה, ההתעללויות נמשכות והעונשים קלים: השבוע ניתן גזר הדין לחדווה צוקרם, גננת בעיריית נהריה שהשפילה את ילדי הגן. צוקרם נענשה בקנס של 3,000 שקלים ו-150 שעות שירות למען הקהילה. גם בהתעללות בגן "ניצנים" שבחולון השופט הפחית בעונש, וגזר על מנהלת הגן והגננת שבעה חודשים של מאסר בפועל, המטפלות קיבלו רק שלושה. כל החמש הואשמו במשיכת שיער הילדים, סטירות, הטחה על מזרונים ודריכה על האצבעות.
במקרה אחר המטפלת המתעללת במעון במודיעין, שולמית ברגמן, החזיקה פעוט מתחת לכיסא ומנעה ממנו לזוז תוך שהיא צופה בסרטונים בנייד, כשהילד הצליח לחמוק נשברה ידו. על כך קיבלה עבודות שירות ומאסר על תנאי, ופיצוי זעום של 5,000 שקלים.
השופטים טועים ברוב המקרים כי יש להקל בעונשים כי המטפלות והגננות עוברות תהליך של "שיימינג" מרגע פרסום המקרה, סוג של עונש חברתי. אך אם חשבתם שהשיימינג יעורר בגננות תחושת אשמה, תצטערו לשמוע שלא כך הדבר. כך למשל נשמעה המנהלת של גן "ניצנים": "במקרה של הגן שלי הדברים יצאו מכלל פרופורציה, כל הרעש וההמולה שההורים עשו זה היה העונש שלנו, לא המאסר עצמו. לא היה שום דבר וכלום לא קרה", אמרה.
העונש המקסימלי שניתן בארץ - שנה וחצי מאסר
העונש המרבי הקבוע בחוק בנוגע למקרים כאלו הוא 9 שנות מאסר, אך על פי רוגוב שחקרה 13 שנים אחורה, המאסר המרבי שניתן בארץ הוא 18 חודשים בלבד. וזה לא הכל, רוגוב מסבירה שגם לפני מתן גזר הדין מקבלות המטפלות הקלות: "מוגש כתב אישום והן מגישות בקשה לעבור למעצר בית, אז הן מבקשות הקלות - שעות התאווררות, לאט לאט השעות מתרחבות והחלון גדל, עד שהן פשוט מסתובבות".
"כמו בגן 'הקטנטנים של יעל' ברמת גן, שנה וחצי לאחר המקרה עוד לא ניתנה הרשעה", סיפרה רוגוב. "והאמהות רואות במרכז המסחרי את המטפלות שהרביצו לילדים שלהן". גם עו"ד אחז אגם, יו"ר ועד הורי הגנים בישראל, מחה על המצב: "בתי המשפט קובעים רף ענישה כל כך נמוך – נוצר מצב שאין הרתעה אמיתית, לא יעלה על הדעת שמי שפוגע בילדים צעירים וחסרי ישע יקבל עונשים מגוחכים".