בשבועות האחרונים עלו לכותרות כמה מקרי אונס מזעזעים. דווקא בגלל החומרה של עבירת האונס יש לבסס הרשעה באמצעות ראיות. בכמה מקרים, בדיקה רפואית לאחר המקרה יכול לבסס הרשעה או לחלופין להוביל לזיכוי. "הבעייתיות בעבירה היא שלעיתים לא ברור אם התרחשה עבירה או מעשה בכלל", מסביר העורך דין הפלילי אביעד לנצ'נר.
במקרה האחרון, של האונס הקבוצתי בבת ה-11 יש טענות לרשלנות של המשטרה שלא שלחה את הילדה לבדיקה בסמוך לאירוע. "כשנמצאה גופת אדם, אנו יודעים לכל הפחות שיש כאן אדם שבעבר היה בחיים וכעת הוא מת", מסביר לנצ'נר. "בין אם מדובר במוות טבעי ובין אם מדובר ברצח, יש לנו ראייה אובייקטיבית לכך שהיה אירוע במסגרתו מת אדם".
בעבירת אונס עדותה של המתלוננת היא כמעט הראייה היחידה שיש על מנת להוכיח יסודות של עבירה. "עדות אדם, באשר הוא אדם, הינה ראייה סובייקטיבית, שפעמים רבות אינה מספיקה להרשעה בעבירה", מסביר עורך הדין. "בדיקה רפואית בסמוך לאחר אירוע אונס מספקת מענה אובייקטיבי-פורנזי-מדעי בדיוק לאותם כשלים הקיימים בעדות מתלוננת".
לדוגמה, באירוע האונס בבת ה-7 בבית"ר עילית השאלה שעולה היא זהותו של מבצע העבירה. "במקרה כזה בדיקה רפואית סמוכה לזמן העבירה הייתה מאפשרת איסוף דגימת DNA מגופה של הילדה ובכך להביא לזהות האנס או לחילופין לזיכויו של חשודים אחרים", מציין לנצ'נר.
לדבריו של עורך הדין הפלילי, במקרים נפוצים יותר השאלה העיקרית שעולה היא לא מי האנס אלא האם אירע בכלל אונס כשהמתלוננת טוענת ליחסי מין שלא בהסכמה ואילו החשוד טוען כי אכן קיימו יחסי מין, אך בהסכמה מלאה.
במקרה כזה, אקט אלים בניגוד לרצונה של אישה מותיר סימנים על גופה. "בכוחה של בדיקה רפואית לתעד בזמן אמת את אותם רישומים", הוא מסביר. "מציאת חבלות וסימנים סביב איבר המין ובמקומות אחרים. אין ספק שלבדיקה רפואית -מעצם היותה בדיקה אובייקטיבית- משמעות רבה לעיבוי וחיזוק עדותה של מתלוננת בעבירת מין, ולחילופין להכחשתה".
קשה לבוא בטענות למתלוננת על כך שלא פנתה מיוזמתה לבדיקה כאמור. "הטראומה והרצון לשכוח את שאירע משכיחים ממתלוננת ממוצעת אפשרות להיבדק", הוא מסביר. "ממשטרת ישראל מצופה להרבה יותר. מחוקרי המשטרה מצופה שינסו לברר ולבדוק את גרסתה של כל מתלוננת באמצעים אובייקטיבים".
לנצ'נר מציין כי "אם שוטרים מרשים לעצמם שלא לשלוח מתלוננת לבדיקה, זה משום שהם יודעים היטב שבבית המשפט במדינת ישראל ניתן להרשיע אנשים על בסיס עדות מתלוננת בלבד".
מהמשטרה נמסר: "מיד עם קבלת הדיווח נפתחה חקירה ע"י משטרת ישראל בליווי והנחיה של גורמי הפרקליטות כמקובל. במקביל עודכנו וזומנו גורמי הרווחה המוסמכים ע"פ חוק לחקור במקרים אלו. מטבע הדברים איננו מפרטים אודות חקירות מתנהלות אולם נציין כי מדובר בחקירה רגישה,מורכבת ומסועפת הנמצאת בעיצומה ומטופלת ברגישות המתבקשת לאור החשדות לכאורה וגיל המעורבים. במסגרת החקירה עד כה עוכבו ונחקרו 15 קטינים, שמונה מעורבים נעצרו ובדיון בבימ"ש בבקשה להארכת מעצרם שוחחרו בתנאים מגבילים".