בראיון בלעדי לאולפן שישי, רונה רמון לא רצתה להתייחס לאובדן, לכאב, לצירוף המקרים המצמרר שהפך אבל של משפחה אחת לאבל של אומה שלמה. "יש דברים שהמילים קטנות עליהם" אמרה בתחילת הראיון.
"אילן ואסף מדברים בעד עצמם, אסף עשה היסטוריה כאשר העמיד דור שני של חניכים מצטיינים ויומיים לאחר זה חגגנו לאחותו נועה בת מצווה", רמון תיארה את רגשותיה באותם ימים כרגע של שיא, "בירכתי את הילדים שלי על הכשרונות שלהם, ועל היכולת והחוזק שלהם להגיע למקומות נפלאים למרות האובדן של אבא".
בראיון האחרון של בנה אסף, שנערך בתחילת קורס הטיס סיפר "אני מרגיש שאני מגשים סוג של חלום שהתחיל בגיל מאוד צעיר, תמיד ששאלו אותי מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדול אמרתי שאני רוצה להיות טייס או צייר, כנראה שצייר אני לא אהיה, אבל אני בכיוון של הטייס עכשיו".
"הלוואי שהיה צייר"
"השתדלתי תמיד להיות כאן בשביל אסף, גם בראיון ההוא וגם כשהיה צריך מים או עצה טובה, ראיתי את הראיון הזה רק לפני יומיים", לגבי עניין החתימה על טופס ההתנדבות לקורס הטיס אמרה שלא הייתה שאלה שהוא יילך לקורס, "לא היה דיון או כל התלבטות. אני משתדלת לגדל את הילדים שלי לחיים עצמאיים מתוך מקום של ביטחון ביכולות שלהם בידיעה מה טוב להם ומה נכון להם"
"כתבתי לאסף מכתב בזמן החתימה, שבעצם פה אני משחררת אותו כאדם בוגר להחליט את ההחלטות שלו וללכת בדרכו שלו, זה היה אסף". לגבי צירוף המקרים המזעזע אמרה רמון הלוואי שהוא היה בוחר להיות צייר, אבל היא לא מאמינה שיש לנו שליטה על הדבר הגדול הזה שנקרא חיים, ואם אסף הגשים את הייעוד שלו או את חלומו היא האחרונה שתעצור את זה.
"חיללו את ההודעה על מות בני"
"אין בי כעס על הדרך שבה הועברה לי הידיעה. חיל האוויר חייב להגיע לזיהוי סופי והבשורה לאם היא תמיד קשה". עוד הוסיפה רמון "בעולם שהטכנולוגיה רצה מהר אז קשה לשלוט בדברים".
רמון מבקשת מהצלמים שהתגודדו מחוץ לביתה עוד לפני שקיבלה את ההודעה על האסון לעשות חושבים לרגע, "אני רוצה להישיר מבט אל הצלמים שעמדו פה מחוץ לבית, אם זו הדרך שאני הייתי צריכה להתוודע למות בני, מבחינתי זה חילול של המקום הכי אישי וכואב".
"מתחבר לאבא"
בראיון האחרון של אסף רמון, הוא דיבר על נתינה, על תרומה, ולא נרתע גם כשנגעו בו בנקודות הקשות , בעצם העול של מות אביו הפך מפן אישי גם לפן מקצועי, " שמחתי ללכת לגיבוש טייס, הבנתי שאני חייב לעבור וכאשר עברתי ההתרגשות הייתה גדולה, יותר מכל דבר שאי פעם חיכית לו".
אסף כנראה לא לקח בחשבון את העלול לקרות, "הפחד וסכנת החיים לא השפיעו עליי מעולם", אמר אסף, "שאתה מציל חיים או תוקף מחבלים אתה מרגיש שעשית משהו משמעותי. "אני מתחיל להבין את המקום של אבא בחיל האוויר ובצה"ל, את התרומה הענקית שלו".
"אין מחיר לחיים"
"אנחנו עוד פה", אמרה רמון, "חוזרים לחיים, אני מבקשת מכם לחבק אותנו, במבט קצר, בהנהון או חיוך מלטף". "תאפשרו לנו לחזור לחיים נורמלים" מבקשת רונה רמון מהציבור הישראלי.
רונה גם מתייחסת למציאות המסובכת שלנו כאן, "אנחנו נדרשים להילחם על עצמנו ומתפללים שהילדים לא ילכו לצבא, אבל עד שלא ישתנו פה דברים נמשיך לחיות ככה ואנחנו נלחמים להגן על עצמנו". "האובדן הוא קשה ובלתי נסבל", מסכמת רמון ומבקשת מכולנו לקראת השנה החדשה להיות סובלניים אחד כלפי השני, "לחיים האלה אין מחיר".
האלוף דיבר על רמון - ונחנק מבכי
אין נחמה: האסונות של רונה רמון