את השנים שלפני גיל חמש, אור יוספוב בן ה-12 וחצי לא ממש זוכר. בגיל הזה הוא לקה לראשונה בלוקמיה, ואחרי שלוש שנים של טיפולים אגרסיביים במחלה - הוא החלים. עכשיו, ארבע וחצי שנים אחרי ההחלמה, חזרה המחלה לסיבוב נוסף, אלים ומסוכן, ואור נלחם על חייו.
זה קרה באמצע ההכנות לבר המצווה והידיעה האיומה תפסה את משפחתו של אור לא מוכנה. "אני עברתי את המחלה הזאת פעם אחת. אני יודע שעוד מעט לא יהיה לי קל בבית החולים, אבל אני לא מפחד בכלל. אני תמיד אופטימי", הוא אומר כשראשו המגולח לא יכול להסתיר את המחלה, אבל חיוכו השובה מסוגל לרמות.
"בפעם השנייה זה כבר אחרת", אומרת סיגי, גם היא עם חיוך על הפנים שמסגיר את תחושותיה האמיתיות. מדי פעם היא משפילה את מבטה ארצה, מביטה חזרה אל המצלמה ומנסה לשדר רק אופטימיות. "זה פשוט מפחיד וקשה. אנחנו יודעים את הצפי", היא מוסיפה.
אור צריך בדחיפות תרומת מח עצם, אבל במאגרי הדגימות בארץ ובעולם לא נמצאה דגימה מתאימה. את החודשים האחרונים הוא מעביר בין הבית לבית החולים, בתקווה לתרומה מתאימה, אך בינתיים היא מבוששת להגיע.
ביום שני הקרוב תערוך עמותת מאבק לחיים איסוף דגימות מח עצם ומבצע התרמה לאור ולחולים אחרים. "עברתי את המחלה פעם אחת, אז אני אופטימי", חוזר אור שוב על דבריו ומסכם: "אני יודע שיש תמיד פתח לתקווה. אני אעבור את זה".
לתרומה של 10 ש"ח לאור, שלחו SMS עם הספרה 10 למספר 5556
