נדמה כי המנהג לתחוב פתקים בין אבני הכותל הוא עתיק יומין, אך למעשה אין כך הדבר: מבט בתמונות היסטוריות של הכותל חושף כי בעבר נהגו מתפללים ועולי הרגל לכתוב או לחרוט על אבני הכותל עצמן, ולא על גבי פתקים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
ההיסטוריון ד"ר יאיר ולך, אשר חקר את הנושא, אומר כי מדובר במנהג עתיק, שתועד לראשונה כבר בימי הביניים ונמשך עד תחילת המאה ה-20. "עולי הרגל הנרגשים ביקשו להנציח את ביקורם בכותל וגם לבקש בדרך זו ברכה והגנה משמיים", מסביר ד"ר ולך.
המנהג הופסק לאחר מאורעות תרפ"ט (1929), שחלו במוצאי יום כיפור בכותל. ועדת החקירה הבינלאומית שהוקמה לאחר המאורעות קבעה כי יש לאסור כל כיתוב על אבני הכותל, ובשנת 1931 מסקנותיה הפכו לחוק בשם "דבר המלך במועצה בנוגע לכותל המערבי". המנהיגים היהודים חששו מחידוש המאורעות ולכן אכפו את החוק, וכך גם המנהיגים המוסלמים - אשר ראו בכיתובים ניסיון לנכס את הכותל ליהודים. את הכיתובים החליף המנהג לרשום פתקים ולהכניסם בין האבנים.
הכיתובים דהו עם השנים, ורק תמונות ישנות, דוגמת אלו שמוצגות במאגר פיקיוויקי, אוסף צילומים של ישראל לשימוש חופשי שהוקם ע"י איגוד האינטרנט הישראלי, מנציחות את המנהג.