יום שבת ה-4 בנובמבר 1995 התחיל כעוד יום שגרתי - או בעצם כיום חגיגי: חברת החדשות של ערוץ 2 ציינה בדיוק באותו היום שנתיים להקמתה. אלא שאותו מועד חגיגי התברר כעבור שעות כטרגי: אף אחד לא הכין את מגיש המהדורה המרכזית דאז, יעקב אילון, ואת הכתב אהרון ברנע לאירוע החדשותי המטלטל שהתרחש באותו הלילה ממש - רצח ראש הממשלה יצחק רבין.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"שידור שמתאר רצח של ראש ממשלה - אין דרמטי ממנו", שחזר אילון את הרגעים ההם, לרגל הפרויקט המיוחד לציון 20 שנה לחברת החדשות. ברגעים ההם, עם הישמע הדיווחים על יריות בכיכר מלכי ישראל בתל אביב, עם תום העצרת שנושאה היה 'כן לשלום, לא לאלימות', אילון הוכנס מיד לאולפן - והחל לדווח על המתרחש בשטח. "הייתה פאניקה טוטאלית. מתרחש לך באוזנייה קונצרט של קולות, של אינפורמציה".
"כשהגענו לכיכר זו כבר הייתה סוף העצרת, הם עמדו על הבמה ושרו את 'שיר לשלום' - ואז הכל נגמר", סיפר ברנע, שסיקר את עצרת הענק שהתכנסה בכיכר. העצרת הסתיימה, רבין תחב את מילות שיר השלום לכיס הז'קט שלו והחל לרדת במדרגות, לכיוון מכוניתו.
דקות לאחר מכן, נשמעו שלוש יריות שכוונו לעברו של רבין. ראש הממשלה נפגע, התמוטט - והובהל במהירות לתוך מכוניתו שחנתה בסמוך. "התחלתי לרוץ ברחוב אבן גבירול כמו מטורף. הגעתי לבית החולים 'איכילוב' ממש כמה דקות אחרי שהביאו את יצחק רבין למיון", סיפר ברנע. בדקות האלה, חוסר הוודאות היה גדול, והאינפורמציה החלה לזרום.
"מעולם לא העליתי על דעתי שאבשר על רצח ראש ממשלה"
"לאט לאט התבררה התמונה. ראש הממשלה כנראה באמת פצוע. מה מצבו?", תהה אילון באותם רגעים דרמטיים. "אהר'לה ברנע, מה אתה יכול לספר לנו עכשיו מבית החולים איכילוב בתל אביב?", שאל. אחרי השאלה הזו - הגיעה ההודעה שאחריה השתנתה המציאות בישראל מקצה לקצה.
"יצאה הודעה של איתן הבר. ראש הממשלה, יצחק רבין, נפטר", בישר ברנע. "השעה עכשיו 23:15, ראש הממשלה יצחק רבין נפטר", חזר אילון על הידיעה הבלתי נתפסת לאחר שהציץ בשעונו, במה שהיה אולי לרגע החדשותי הדרמטי ביותר בכל 20 שנות קיומה של חברת החדשות.
"הרבה שנים אני עובד במקצוע הזה של התקשורת, יעקב. מעולם לא העליתי על דעתי שאני אהיה זה שאבשר על כך", אמר ברנע, ששיתף בתחושותיו הקשות עם היוודע דבר הרצח ששינה את פני המדינה.