כבר הרבה זמן שבוחני ומורי הנהיגה אומרים שמשהו רע מאוד קורה בשטח: החבר'ה מקבלים רישיון ומתחילים להשתולל. חלקם מצלמים את עצמם ומפיצים באינטרנט. אחרים מתרברבים בפני כולם איך הם דוהרים על הכביש ואפילו מעשנים נרגילה תוך כדי הנסיעה.
דוד שחר, לשעבר יו"ר ועד בוחני הנהיגה, מודאג מאד. "אני מפחד מנהגים שקיבלו רישיון נהיגה - ולא מגיע להם", הוא אומר. אבל יש עוד משהו שמדיר שינה מעיניו: רמת לימודי הנהיגה בארץ.
"לא מורי הנהיגה ולא בוחני הנהיגה מפוקחים", מתריע שחר. "אני כבוחן נהיגה יכולתי להעלות את מי שאני רוצה, לתת רישיון למי שאני רוצה. אף אחד לא עקב אחריי. אף אחד לא בדק אותי".
מיישרים קו עם הסטטיסטיקה
בצפון המצב מדאיג עוד יותר. "מורה נהיגה יקר, הצטרף אלינו ותוכל לקבל מבחני נהיגה בחדרה", נכתב על שלט בעפולה. מורה אחד הסכים בעילום שם לספר במה מדובר.
"בעפולה, כמו בכל המחוז הצפוני, אחוז העוברים הוא נמוך מאוד", הוא מסביר. "לא מבררים כמה אתה לוקח לשיעור, קודם כול שואלים אותו: איפה אתה מלמד? אומר להם: בעפולה - תודה רבה ולא בא".
במשרד הרישוי לא בדקו מדוע, ובמקום זה החליטו ליישר את הסטטיסטיקה בשיטה אחרת. "יש לחץ על חלק מהבוחנים לתת יותר רישיונות", טוען המורה. "אנשים שנותנים פחות רישיונות נקראו לשיחות".
40% שאלות שגויות בספר התיאוריה
אבל לא רק הבוחנים בבעיה. שיטת הלימוד לא מאפשרת למורים ללמד איך לנהוג טוב. גם את התיאוריה כבר כמעט שנתיים אי אפשר ללמוד. בספר הרשמי של משרד התחבורה יש לא פחות מ-40% שאלות שגויות. חלקן שאלות על תמרורים שכלל לא עברו את ועדת הכלכלה.
בגלל כל הסיבות האלה, היום הצעירים לא לומדים לנהוג - הם לומדים איך לעבור טסט. ואת התוצאות אנחנו רואים על הכביש.
"הביקורת שלי חמורה יותר", אמר בתגובה לדברים שר התחבורה, ישראל כץ. "כל דבר ששודר ייבדק ויטופל בצורה החמורה ביותר אם יידרש".