לפני מספר ימים קיבלו תושבי שכונת הקרוואנים בבת ים מכתבים המורים להם להתפנות מביתם תוך 14 יום, זאת מבלי שקיבלו על כך התראה קודמת, או שהוצעה להם אלטרנטיבת דיור אחרת.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
הסיפור התחיל ב-1990, כשמחאת דיור שטפה את המדינה כתוצאה מגלי העלייה שהובילו לעליית מחירי השכרת הדירות. לאחר כשמונה חודשים באוהלים מול עיריית בת ים, שר השיכון דאז אריאל שרון הקים שכונת קרוואנים באזור החולות בדרום העיר, ושלח 97 משפחות להתגורר שם עד אשר ימצא להם פתרון קבע.
"מחירי הדירות היו אז בשמיים ולא ראינו כיצד נוכל לקנות או לשכור דירה, החלטנו כמה תושבים שלא נהיה מוכנים לגור ברחוב", מספר מישל שושן, אחד מדיירי שכונת הקרוואנים שקיבל את המכתב, "אז עשינו רעש גדול והשתלטנו על עיריית בת ים, הסתגרנו שם עד שהגיעו איתנו להסדר".
23 שנים חלפו מאז, והאזור בו היו רק חולות הפך להיות פנינת נדל"ן אטרקטיבית - ציר הרכבת הקלה שצפוי לעבור בסמוך, אצטדיון בת ים והקאנטרי קלאב העירוני מעלים את שווי האדמה שמוערכת היום ב-500-600 מיליון שקלים. פיתוח האזור גרם לרשות מקרקעי ישראל לדרוש בחזרה את האדמה, כדי לבנות במקום אזור מסחר ומגורים חדש.
בשכונה נמצאים כיום כ-50 קרוואנים בהם מתגוררים כ-200 איש. "אז הבטיחו לנו שתוך שלוש שנים כל אחד מאיתנו יקבל דירת עמידר להשכרה, אבל מאז עברו 23 שנים ולא מצאו לנו פתרון ראוי, יותר משני עשורים שאני חי ומגדל ילדים בקרוון הזה על בלוקים", הוסיף שושן.
"אחרי 23 שנה הם נזכרים? מה נעשה, נרד שוב לאוהלים?"
גם חביבה כהן-אשר מתגוררת בשכונה מיום הקמתה: "הייתי אז עם שלושה תינוקות כששמו אותי בקרוואן של 45 מטר רבוע. בהתחלה זה עוד היה נסבל, אבל כשהילדים שלי גדלו, מה יכולתי לעשות? חלק מהדיירים הלכו לכל מיני דירות עמידר שהציעו להם לאורך השנים, אבל איתי לא דיברו, אף נציג רשמי לא הגיע אליי ולא ניסה למצוא לי פתרון אחר. עכשיו אחרי 23 שנים הם נזכרים? אחרי כל הבלגאן שעברנו כאן בחורף, בקיץ, עם תשתיות רעועות ונחשים בכל מקום. עכשיו הם באים? אחרי הבושות שהילדים שלי עברו כשהביאו לכאן חברים? מה נעשה עכשיו? נרד שוב לאוהלים?".
גם אם הפינוי אכן ייצא אל הפועל, תושבי שכונת הקרוואנים לא מתכוונים להתפנות ללא מאבק. "שיהיה ברור, מפה יוציאו רק גופות", אומר מישל שושן. "אין לנו אופציות אחרות. אין לנו בית בקיסריה או בכל מקום אחר. זה הבית, פה גדלנו, ואם הם חושבים שיבואו לפנות אותנו בכוח, הם יראו שאנחנו יותר חזקים מהבדואים בדרום, שיבואו ינסו".
חבר מועצת בת ים עו"ד אלי יריב מסביר ששורש הבעיה טמון בכך שהגורמים השונים מנסים לגלגל הלאה את האחריות לתושבים. "כל אחד זורק את האחריות - העירייה על המינהל, המנהל על עמידר - ופתרון אין. האנשים האלה גרים כאן בתת תנאים, בעלי חיים חיים יותר טוב מהאנשים במתחם הזה. מה שצריך לעשות כאן זה פיתרון חד וחלק, לפנות את אתר הקרוונים ולתת לכל משפחה דירה", טען עו"ד יריב.
לדבריו, אם המדינה שמה אותם פה מתפקידה לדאוג לתושבים ולתת להם מגורים בכבוד. "מנהל מקרקעי ישראל יחד עם עיריית בת ים צריכים להגיע להחלטה, האדמה כאן שווה להערכתי 500-600 מיליוני שקלים, אם המדינה תשקיע בפינוי 50-60 מיליון שקלים, היא תרוויח הרבה כסף".
מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "מתחם הקרוואנים" בבת ים נוסד כפתרון זמני בלבד לאוכלוסיה מחוסרת דיור, כחלק ממתחמים דומים ברחבי הארץ. רוב מוחלט של המתחמים בארץ פונו עם השנים כפי שתוכננו מלכתחילה. המתחם בבת ים לא רק שפינויו התעכב אלא שעם השנים אף נוספו בו הרחבות לא חוקיות של הקרוואנים המקוריים, מבנים ללא היתרי בנייה ומפגעים אחרים. דיירים שקיבלו זכות דיור במתחם מטעם משרד הבינוי והשיכון יטופלו על ידי המשרד שיבחן פתרונות אפשריים ככל שיהיו זכאים להם. במתחם קיימים פולשים רבים שאינם יושבים מכוח זכות שקיבלו בעבר, והטיפול בהם יבוצע על ידי הרשות כולל הגשת תביעות לסילוק יד".
ממשרד השיכון והבינוי נמסר בתגובה: "נושא פינוי הקרוונים נמצא בדיונים עם פרקליטות המדינה, רשות מקרקעי ישראל, עמידר ומשרד הבינוי והשיכון. צווי הפינוי מיועדים לפולשים בלבד, אשר הלכו והתווספו עם השנים מכיוון שלא נעשו צעדים בנידון. לעומתם, לדיירים הזכאים הציעו בעבר דירות חליפיות בדיור הציבורי ובכוונתנו להמשיך ולהציע להם פתרונות דיור מתאימים כנהוג וכמקובל".
מעיריית בת ים נמסר בתגובה: "אתר הקרוואנים הוא מחדל של מדינת ישראל - האתר אינו חוקי כבר למעלה מ-25 שנה אך הממשלה רומסת את החוק ומתחמקת מחובתה למצוא פתרון מגורים ראוי לתושבי המקום. העירייה פועלת בתקיפות בעניין מול הממשלה עד כה מאמצי העירייה לא צלחו העירייה תמשיך לסייע במאבקם הצודק של תושבי המקום".