"ניסיתי להתאבד בגלל תאונות דרכים, היו עוד כמה שניסו" - כך אומר לחדשות 2 Online קצין במשטרה בעקבות התאבדותו של קצין באגף התנועה שלא יכול היה עוד לשאת את המראות הקשים בזירות תאונות. הקצין, ששמו שמור במערכת, סיפר כי התמיכה הנפשית שקיבל מהמשטרה הייתה מזערית, וכך גם זו לה זכו שוטרים אחרים. הוא מתאר מצב שבו יש איש בריאות נפש אחד לאלפי שוטרים, במה שגורם לטענתו להידרדרות במצבם הנפשי של שוטרי תנועה רבים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"זה אחד הדברים הכי קשים שיש", הוא מתאר. "אתה לא יודע מה המחזות שהולכים לבוא, אתה לא שוכח את הריחות והדבר הכי קשה זה המשפחות שאתה צריך להסביר להן ולשבת אתן כשאתה נאכל מבפנים תוך כדי".
הקצין סיפר כי למעט סדנאות חוסן לשוטרים, יש אפשרות גם לפנות לאיש בריאות נפש, אך תוך כדי מתח ביקורת על התנהלות המשטרה בנושא: "צריך להיות טיפול רציף לכולם, היו לא מעט שקרסו והתמוטטו וככל שעובר הזמן הבעיה רק מחריפה".
"לא נרדמים בלילה אחרי תאונה"
שוטרי תנועה בדימוס הצטרפו לתחושות הקשות. "פעם אחת פשוט איבדתי את הצפון כשראיתי גופה ללא ראש, זה היה מזוויע", מספר לחדשות 2 Online עו"ד נאדר חילף, שהיה בין השנים 2005 ל-2008 שוטר תנועה בתחנת זיכרון יעקב. "לא ידעתי בכלל שאפשר לפנות לשירות פסיכולוגי".
לטענתו, בעקבות האירועים הוא התקשה להירדם בלילות במשך תקופות ארוכות. "אתה שם את הראש על הכרית וכל הזמן חושב על זה - הגופות, הדם, המשפחות שאיבדו את יקיריהן וזה פשוט מחריד", אמר השוטר לשעבר וציין כי הלחץ על שוטרי התנועה בזירות תאונה הוא בלתי נתפס.
רנ"ג מוטי קזס (51), שירת 26 שנה במשטרת התנועה ונחשף לאלפי תאונות וזירות קשות. "אתה מדחיק את זה כל הזמן ועד היום קשה לי להירדם בלילה", הוא מספר. "המשטרה צריכה להעניק יותר טיפולים נפשיים, כי הקטל בדרכים הוא מלחמה ואני רק יכול להגיד תודה שיצאתי בריא".
לדבריו, האירועים הקשים השפיעו עליו במהלך היום-יום, וממשיכים לרדוף אותו עד היום. "הכי קשה זה תאונות עם ילדים וחיילים. יש שוטרים שאני מכיר שפרשו מהמשטרה או יצאו על סעיף נפשי בשל כל הקשיים האלה", הדגיש השוטר.
"אין מספיק סדנאות לתמיכה נפשית"
"יש מדור שעושה השתלמויות לשוטרים שעוסקים בהודעה למשפחות אבל אין סדנאות שאני מכיר לשוטרים שמגיעים לזירה", אומר לחדשות 2 Online סגן ניצב בדימוס נביל עיסאווי, לשעבר קצין התנועה של המחוז הצפוני. "יש כאלה שיש להם חרדות, ובהחלט צריך להוסיף עד סדנאות ותמיכה נפשית כי זה לא מספק".
הוא מציין כי גם הוא עצמו הושפע מהתאונות הקטלניות הרבות אליהם הוא נחשף: "זו עבודה קשה מאוד להגיע לזירות וצריך לדעת פשוט להדחיק את זה, זה נטל פסיכולוגי אדיר".
"המשטרה עברה שינויים חיוביים רבים בתחום הזה", מציין בשיחה עם חדשות 2 Online ד"ר רפי לב, שכיהן במשך כמעט 8 שנים כראש מדור מדעי ההתנהגות של המשטרה. "לפי הידוע לי באגף התנועה עורכים ייעוץ קבוצתי כי הזירות קשות מאוד וזה משפיע עליהם".
לד"ר לב לא זכור מקרה של התאבדות שוטר בזמן כהונתו במשטרה: "הקשיים הם קודם כל בהתמודדות עם מראה הזירה שהיא לא נעימה, ומצד שני יש הרבה מאוד לחצים בזירה עצמה - הכוונת תנועה, איסוף ראיות והקשר עם כוחות ההצלה".
את תגובת אגף התנועה במשטרה לא ניתן היה להשיג