קשה היה להסתובב הבוקר (ב') עם זכי סבאח בשער יפו בירושלים. שוב ושוב הוא נעצר על ידי עוברי אורח, מקבל נשיקה וברכה על שחרורו מהכלא לאחר 17 ימי מעצר. "אם בן אדם נכנס לכלא אף אחד לא מאמין", סיפר סבאח לחדשות 2, "חושבים שאתה עובד עם המשטרה או אתה רוצה להיות סמוי, או לדעת מה אסירים עושים. זו הפעם השנייה שאני יושב על זה, ואף אחד לא האמין".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אלא שזכי זכה לתשומת לב מיוחדת. ככה זה כשאתה נידון ל-10 שנות מאסר בשל חובות על קנסות מרוכלות לא חוקית ומכירה של בייגלה. "אני הייתי בפנים עם אנשים, שעל שוד יושבים שנה, ועל סחר בסמים יושבים שנה", טען סבאח. "ואתה, שרוצה להתפרנס, ומוכר, יושב עשר שנים, ואנשים אחרים שנה, אז זה כואב".
"צריך להגיע לאיזה הסדר שיהיה ראוי"
25 שנים הוא נמצא בנוף המקומי, בקיץ ובחורף. אלא שזכי, תושב מזרח ירושלים, מעולם לא קיבל היתר עבודה מהעירייה. "הפקחים פה מכירים את תעודת הזהות שלי בעל פה. ידענו שיש עבירות ודוחות, אבל רוצים להתקיים".
הקנסות טפחו. חובותיו לעיריית ירושלים הגיעו עם הזמן לסכום כמעט דמיוני של כ-800 אלף שקלים או לחילופין, יותר מ-3,500 ימי מאסר. "בעיריית ירושלים יושבים אנשים הגיוניים", אמר פרקליטו של סבאח, עו"ד אמיר שניידשר. "אני מאמין שגם הם יודעים שמסבאח זכי אי אפשר יהיה לקבל מיליון שקל, גם אם הוא ירכול או יעבוד במשהו אחר עד סוף ימיו. בסופו של דבר צריך להגיע לאיזה הסדר שיהיה ראוי".
בעיריית ירושלים טענו כי הוא לא ניסה להוציא רישיון. זכי טוען כי נדחה פעם אחר פעם. לפני כשלושה שבועות, בשיאו של הסיפור הקפקאי הזה שפורסם לראשונה על ידי עיתון "הארץ", הוא נכלא. אלא שאתמול הוטלה פקודת המאסר נגדו והוחלט שהצדדים יפתחו במשא ומתן בניסיון להגיע להסדר בתשלום החובות. בעירייה אומרים כי חלה טעות בנוגע למספר ימי המאסר שנרשמו לזכי, וכי הציעו לו לשלם עשרה אחוזים מחובותיו, אולם הוא סירב. אז בימים שבהם נפתחים משאים ומתנים, כאן אולי יהיה צריך איזה סוג של חוכמת בייגלה כדי להביא את הסיפור הלא-רגיל הזה לסוף טוב.