ביום ראשון בבוקר ישראל בונדק ארז תיק שחור קטן, ודחס פנימה את חייו, רגע לפני שנכנס שוב לכלא. יש הרבה דרכים להסתכל על הסיפור שלו. בונדק מרגיש שהוא נרדף, ואילו אחרים יגידו שזה עוד מפגן כוח של האיש שלא מרפה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"אני נכנס לכלא, ואולי אנשים חושבים שאני איזה גיבור תרבות. אבל אני לא רוצה את זה בכלל. אין לי ברירה", אמר בונדק, האיש שלא ידע איפה להפסיק ונשאר לבד במאבק.
בימי תור הזהב של הרדיו הפיראטי בישראל, לבונדק הייתה תחנת רדיו בשם "קול המזרח" שפעלה באופן לא חוקי בירושלים. "קול המזרח" שידרה מוזיקה מזרחית שלא ממש שודרה אז בתחנות הרדיו האחרות. בין השירים גייסו תרומות, אספו מזון לנזקקים וניסו לקדם את המהפכה האזרחית - וגם את ש"ס.
אך בונדק הוא אקטיביסט עוד מימי נעוריו בשכונת הבוכרים בירושלים. הילד שגדל בבית עני הצטרף בגיל 14 לפנתרים השחורים. "זו תנועה ששינתה את המפה החברתית בישראל. אני מרגיש שנשארתי היחידי מהם", סיפר בונדק בכאב.
בונדק נעצר 3 פעמים בגלל הפעלת רדיו לא חוקי
הרדיו הפיראטי שלו היה חלק מהניסיונות להיאבק בממסד. 3 פעמים הוא נעצר והועמד למשפט על הפעלת רדיו בלתי חוקי. בכל פעם קיבל עונשים קלים יחסית וחזר לשדר למרות שהוזהר, אך אז הגיע כתב האישום הרביעי, שבסופו נשלח לשנה וחצי בכלא.
"למרות כל הפעמים שעשיתי את זה, העונש לא מידתי. מגיע לי עונש, אני לא מתכחש. אני נולדתי גבר, אני חי כגבר וגבר אני גם אמות. אני לא מתנער מזה. זו גאווה בשבילי מה שעשיתי", אמר.
העונש שניתן לו היה מהכבדים שנגזרו על מפעילי תחנות רדיו פיראטיות. היה שם גם משפט אחד שכתב השופט, שעליו בונדק לא סולח. "תרבות המאבק של הפנתרים השחורים על נגזרותיה, וליתר דיוק, תת התרבות הזאת - עבר זמנה אם בכלל היה לה מקום אי פעם", נכתב בגזר הדין.
"אנחנו מדברים על שופט בעל 2 תארים בהיסטוריית העם היהודי, שרומס ברגל גסה תנועה ששינתה את המפה החברתית בישראל, וזה הפנתרים השחורים", אמר.
כשנכנס לכלא, עשה את זה, איך לא, עם החולצה של הפנתרים. הוא ריצה שנת מאסר, ובנוסף התבקש לשלם קנס של 25 אלף שקלים. את זה הוא לא מוכן לשלם למדינה כעיקרון, והוא מעדיף עכשיו לחזור למאסר. 50 יום בפנים, במקום הקנס הכספי.
בונדק: "מאשים אנשים מעדות המזרח שבגדו בשביל משרות"
"מי שעשה לי את כל העוול הזה זה בעיקר אנשים מעדות המזרח. למעשה, תמורת תפקידים ציבוריים הם הפכו לעבד ובגדו בכל הערכים. כשזה נוח למישהו, שולפים את השד העדתי. אפשר לראות כדוגמה את מפלגת ש"ס", תיאר בונדק, שטוען כי בממשלה אין באמת שד עדתי. "מגיעים לבחירות, והם מוציאים אותו מהמקלט, מנפנפים, ומשיגים את מה שהם רוצים במרמה ושקרים. אחרי זה הם מאחסנים השד חזרה בתוך המקלט עד לבחירות הבאות", אמר.
את הגישה החדשה הזו הוא גיבש במאסר האחרון בכלא חרמון. ומי היה האדם הראשון שהוא פגש שם? "הראשון שבא אלי בכלא, שראה אותי קצת שפוף ובצד, היה במקרה אברהם הירשזון, ופתאום אני מוצא את עצמי מתחבר לבן אדם שכל חיי נלחמתי נגד מה שהוא מייצג", נזכר.
אנשים בתעשייה אומרים שבונדק מדבר בקנאה. שאולי היה מפורצי הדרך של המוזיקה המזרחית, אך הוא לא שותף להצלחה ועכשיו משתלח חזרה, שהאצבע שלו קלה על ההדק.
בסלון הבית הצנוע בירושלים התכנסו בני המשפחה. הבת אמורה ללדת בימים הקרובים, הבן היה אמור להתחתן בשבוע הבא, אך החתונה נדחתה. על שולחנו כבר מונחת תביעה נוספת ממשרד התקשורת, שם דורשים שישלם 260 אלף שקלים עבור השימוש שעשה בתדר, גם אם הרדיו היה לא חוקי.
ואז, רגע לפני המעצר ביום ראשון, התקבצו כ-20 אנשים ברחבת המשטרה בירושלים. כמה קרובי משפחה, וגם אחרוני הפנתרים. מהרכב שעמד בצד יצא לרגע ירון אילן, שפעם שידר ברדיו קול המזרח של בונדק. הוא נתן חיבוק ומיהר להיעלם באותה המהירות בה הגיח, בלי לומר מילה.
המהפכה מעולם לא נראתה רחוקה יותר, אבל בונדק נאחז ברגעים האלה כי זה מה שנותר לו. בצד עמדה הבת שלו, וגם בעיניה לא נראתה המהפכה. אבא שלה הניף את היד עם הקעקוע של הפנתר, והדלת נסגרה.
תגובת משרד המשפטים: "התביעות האזרחיות שהגישה המדינה נגד מספר תחנות פיראטיות היו בגין שימוש במשאב ציבורי מבלי ששילמו עליו אגרה כנדרש, ללא כל קשר לתוכן ששודר בהן או לזהותם של בעלי התחנות. מדינת ישראל אוכפת את החוק בצורה שוויונית, ואינה מפלה בין אזרח לאזרח, על רקע מוצא, מין או גזע".