שאלת המחיר הכבד שישראל מוכנה לשלם תמורת שחרורו של החייל גלעד שליט, עולה שוב ושוב בימים האחרונים עם התגברות הדיווחים על השלמת העסקה. כך לדוגמה, שני ישראלים שחולקים גורל משותף בתור הורים שכולים - אבל מחזיקים בדעות מנוגדות לגבי העסקה.
"אני מתנגד לשחרור מחבלים מכמה טעמים", אומר רון קרמן, אביה של טל ז"ל שנהרגה בפיגוע באוטובוס בקו 36 בחיפה, בשנת 2003. "הראשון והחשוב שבהם הוא ששחרור מחבלים מפיח רוח קרב בקרב המחבלים, ובתור מדינה שנלחמת בטרור, שחרור מחבלים מסמל בדיוק את ההיפך".
"אני יכולה להבין את הכאב של רון ואת רצונו להדגיש את העובדה שמי שפגע בילד שלו משלם על כך", אומרת בתגובה אורה לפר-מינץ, אמו של רז ז"ל, לוחם יחידת דוכיפת שנהרג מאש מחבלים ליד רמאללה בשנת 2001. "הקול שלי בתור אם שכולה אומר שרק מי פגע בבן שלי צריך לשלם על כך".
"מבחינה ביטחונית הטיעון של רון יכול להוביל כל אזרח שחושש לחיי יקיריו, כך שלקול שלי בתור אם שקולה - אין משקל עודף", ציינה אורה. "אבל בתור אמא לילדים חיים אני רוצה לראות מדינה ערכית שלא מפקירה שבויים ואני רוצה לדעת איך נסתכל על עצמנו בעוד עשרים שנה שוויתרנו על ההזדמנות בגלל רגשות נקם - הרי הרצון שלהם לפגע בנו קיים כל הזמן".
"182 ישראלים נרצחו כתוצאה משחרור מחבלים"
בהמשך טען רון שממשלת ישראל לא עשתה דבר פרט מלשחק ברשימות למרות שיש בידיה את כל המפתחות כדי ליצור לחץ על אנשי החמאס. "ברור שבמשא ומתן יש התפשרות מסוימת, אני חושבת שאי שחרור המחבלים לא מנע את הירצחם של ישראלים אחרים. אני דואגת יותר כשילדי נוסעים בכבישים - זה הרי מדאיג הרבה יותר מאשר החשש מפגיעת מחבלים".
אך מלבד הטיעונים ההגיוניים בעד ונגד העסקה, דבר אחד מאחד את השניים והוא האהבה והדאגה לילדיהם: "כל אותם אנשים שקוראים לא לשחרר את גלעד שליט - איך הם היו עונים אם זה היה הילד שלהם?", שאלה אורה. בנקודה זו רון לא נותר דבק בעמדתו ואמר "אם זו הייתה הבת שלי הייתי מוכן לשחרר גם את כל תל אביב. "אם בשבילי אני מוכנה דבר אחד ובשביל אחר לא - אז יש כאן מוסר כפול", סיכמה אורה.