דן מרגלית רגיל לשבת בצד של המראיין. הערב, באופן חריג, הוא החליף תפקיד וישב בצדו השני של השולחן. בגיל 71 הוא מוציא ספר שנקרא "ההתפכחות" - ומשתף אותנו בסודות ובשקרים שמאחורי הכותרות, ובנקודה שבה אמר לעצמו - טעיתי.
כבר קרוב ל-50 שנה שהוא מטפח קריירה עיתונאית מרשימה, שמהלכה חשף לא מעט פרשיות מביכות. אך נדמה שהשנה הזו מסכם מרגלית שני פרקים משמעותיים, שהם גם כנראה הכואבים ביותר בחייו האישיים והמקצועיים יחד - הפרידה מהחבר הקרוב אהוד אולמרט וההתמודדות עם תקיפת בתו שירה, על ידי שליחיו של דודו טופז.
על מותו של טופז שמע מחבר שהתקשר לבשר לו תחילה על ניסיון ההתאבדות. "אחר כך נאמר שהוא מצא את הדרך אל מותו", הוא אומר. "אמרתי לעצמי שאני בעניין הזה יותר לא מתערב. עד מעצרו הייתי במידה מסוימת אפילו דובר המשפחה, אבל אחר כך החלטתי שאני לא מתערב".
טופז פגע בקרובים אלי
אין למרגלית טענות כלפי האנשים בסביבתו של טופז שדאגו לו מאז שנעצר. "הייתי פעם אחת בלבד בבית המשפט ואמרתי לאחיו (מיקי גולדנברג) שאני מבין לליבו שהוא דואג לו. אותו הדבר לגבי עורך דינו ציון אמיר".
יחד עם זאת, הוא חושב שההאשמות שהופנו כלפי התקשורת על כך שהיא הובילה את טופז להתאבד מוגזמות. "אני לא חושב שהתקשורת דחפה אותו אל מותו, מה שדחף אותו - אלו מעשיו", אמר מרגלית. "טופז עשה מעשים חמורים מאד, ופגע בשני אנשים שקרובים אלי במיוחד באופן משפחתי.
במהלך השבעה, צעדו לא מעט אנשים לבית משפחתו של טופז כדי לנחם אותו. בעניין הזה מציין מרגלית שניחום אבלים הוא מעשה לגיטימי, אך יוצא נגד אלו ששכחו את המעשים הנוראיים שיוחסו לטופז. "אני חושב שזו חנופה שאינה במקומה", אמר מרגלית.
התפנית ביחסיו עם אולמרט: "עשה מעשים חמורים"
דן מרגלית היה חבר קרוב של אהוד אולמרט במשך 35 שנה, עד שבשנים האחרונות אירע פיצוץ ביחסים ביניהם, ומרגלית הפך לאויב הכי מושבע שהיה לאולמרט בעיתונות הישראלית. "היה אדם שבמשך שנים אמר לי שהוא מושחת, ולא קיבלתי את זה", אומר מרגלית. "הפיצוץ עם אולמרט היה אחרי שראיתי מה קרה לו במהלך מלחמת לבנון השנייה. נפגשנו במשרד שלו במהלך המלחמה פעם אחת, והייתה שיחה מאד קשה ששמעתי".
"אני לא יכול לומר מה שמעתי בשיחה הזאת", הוסיף מרגלית, "אבל כשיצאתי מהשיחה הזאת הייתי מאוד מדוכדך, והלכתי לאמנון דנקנר, חבר משותף שלנו שהיה גם העורך שלי ב'מעריב', ואמרתי לו שאולמרט לא יכול לנהל את המלחמה הזאת. רק אז התחלתי לכתוב נגדו. אמרתי לאולמרט באופן אישי מה דעתי עליו ועל האופן שבו הוא ניהל את המלחמה, ואחר כך היחסים בינינו התרחקו".
מרגלית מתעקש שלא הייתה לו שום סיבה להיפגע מאולמרט. "הוא (אולמרט) התחיל כאיש צנוע, ולאורך השנים הפך לנהנתן גדול, והוא גם לא היחיד בפוליטיקה שהיה נהנתן. אבל לא עלה בדעתי שהוא נגוע בפלילים", ציין מרגלית.
"גם אם אולמרט יזוכה - אמשיך לחשוב שהוא ביצע מעשים אסורים".
"רק לאחר המלחמה, כל אלה שהיו שותפים ל'קשר השתיקה' התחילו לדבר", אמר מרגלית. "אז התחלתי להתעניין. הייתי מעורב במלחמה נגד השחיתות כבר ממזמן, עד שיום אחד ישבנו רעייתי ואני בבית קפה בשבת, ודיברנו עם אדם מכובד שמכיר את אהוד אולמרט, שאמר שאולמרט מעולם לא לקח שוחד, אלא לקח "הלוואה" שמעולם לא החזיר".
כשמרגלית התבקש לדברי עליזה אולמרט, שכינתה את התנהגותו בעבר "בגידה פנומנלית", השיב מרגלית "עיתונות חוקרת לעולם מקדימה את בית המשפט. אני אומר שיש נגדו חשדות מאד כבדים ואני מכיר את התיקים נגדו. אם בית המשפט יחליט לזכות אותו - אני אקבל את זה. אם עליזה לא ידעה על מעללי בעלה - אני מקבל את זה. גם אם הוא יזוכה - אני אמשיך לחשוב שהוא ביצע מעשים אסורים".
מי שהיה חברו הטוב של אולמרט, מסכם את יחסו אליו כיום בחומרה רבה. "היה פה עניין של לקחת לעצמו", אומר מרגלית. "לא העליתי על דעתי שהוא מקבל מעטפות במזומן ממישהו כמו טלנסקי. עם הזמן אני יותר ויותר כועס עליו על מה שהוא עשה. הוא עשה מעשים פליליים חמורים ביותר כראש ממשלה".