זה היה אירוע אחד שהתרחש קומה מתחת לקרקע, אירוע שבו מעורבים שני אנשים אלמונים בוויכוח על 18 שקלים. אבל מקרה שאומר על החברה הישראלית כל כך הרבה. על גזענות, על הפוליטיקה, על מערכת המשפט, על השיטה. נגה זוריאש, שנדרסה על ידי נהג חרדי, מדברת.
"הרגע שאני הכי מצטערת בחיים שלי שעמדתי מולו", אומרת בריאיון לחדשות 2 הקופאית שמחליטה פעם אחת להתעקש ולא להסכים שנהג ייצא מהחניון מבלי לשלם. "כשהוא התחיל לנסוע צעקתי לו, אמרתי לו: 'די, תפסיק, אני רוצה לזוז. והוא לא מקשיב לי, הוא המשיך לנסוע".
זוריאש ראתה היטב את פניו של החרדי שפגע בה. "אני לא אשכח את המבט הזה", היא משחזרת. "את הפרצוף שלו. אני רוצה לשכוח, אני רוצה שהסיפור הזה ייגמר. היה מספיק לי אם הוא היה יורד מהאוטו, מזיז אותי. לא תיארתי לעצמי שהבן אדם יעשה את מה שהוא עשה. לא חשבתי".
גזענות זה כואב
לכאורה, מקרה חד וברור. יש דורס, יש נדרסת, יש תמונות. אבל כאן היה פסק דין מתפלפל שנכתב על פני 351 עמודים שקבע שהמשפט גרם לקופאית מהעדה האתיופית "להיות חלק מהחברה" ובסופו זוכה הנהג הדורס. נהג חרדי שהשר אלי ישי ראה לנכון את הצורך לכתוב לשופט משה דרורי שצריך לזכות את הנהג.
"קצת כאב לי", אומרת זוריאש. "מה, הבן אדם הזה כמעט הרג אותי, דרס אותי. זרק אותי כמו כלב והלך. איך בן אדם כזה יכול לקבל תמיכה? כאב לי על זה שיש גזענות במדינה הזאת".
אתם בוודאי אומרים לעצמכם: מה קשורה כאן גזענות? זה סתם עוד ויכוח. אולי כדאי לכם לשמוע
מה זוריאש סופגת מנהגים על בסיס יומי. ביטויים כמו "כושית, תחזרי לג'ונגל", "התחלת לדבר?! התחלת להתלבש?!"
בעל הבית השתגע
זה קורה כל הזמן, גם בפגישה לריאיון עבודה, גם כשבעל הבית מגלה משיחת הטלפון שזוריאש קצת פחות בהירה ממה שדמיין. "'אז הוא אומר לי: את נגה?, אמרתי לו: יש לך בעיה עם זה? הוא אומר לי: לא. כששמעתי אותך בטלפון את נראית לי...'".
זוריאש לא רוצה להיות לבנה. "הצבע שיש לי הוא הצבע הכי יפה בעולם", היא אומרת. "זה שדרס אותי, אם הייתה עומדת מולו ישראלית הוא לא היה מעז לעשות את מה שהוא עשה. בזה אני בטוחה במאה אחוז".
מה שהכי חשוב לה זה להרגיש חלק מהחברה הזו. "לא נותנים לי להיות ישראלית", היא אומרת. "לא נותנים לכל האתיופים. אני עכשיו מפחדת על הילדים שיהיו לי. תיתנו לנו. תכירו אותנו. כדאי לכם, באמת".