שנתיים לאחר שירה למוות בשני צעירים, ופצע עשרה בפיגוע הירי בברנוער בתל אביב, עדיין לא נתפס הרוצח. בקרב הקהילה הגאה בארץ עדיין יש רבים שמפחדים שיתקוף שוב: "הוא יכול לצאת כל דקה פעם נוספת".
הרצח בברנוער התרחש במוצאי שבת, 1 באוגוסט 2009, בבית אגודת הלסביות, ההומואים, הטרנסג'נדרים והביסקסואלים (הלהט"ב) בתל אביב, בעת פעילות ברנוער. בשעה 22:40, התפרץ אדם חמוש לבוש בגדי הסוואה שחורים ועטוי מסיכה למקום והחל לירות בנוכחים. היורה נמלט והמשטרה פתחה במצוד אחריו.
כתוצאה מהירי נהרגו מדריך בן 26 ואורחת במקום בת 16. עשרה בני אדם נפצעו, חלקם קשה, כאשר שניים מתוכם, בן 15 ובן 19, נפגעו בגבם ונותרו נכים. חקירת הפרשה נמשכת ביחידה המרכזית של מחוז תל אביב במפלג תשאול, וצו איסור פרסום עדיין מוטל על כל פרטי החקירה.
"החברה לא נעשתה סובלנית יותר"
יעל אגמון מנכ"לית עמותת תהיל"ה, המספקת תמיכה להורים של הומואים ולסביות סיפרה לחדשות 2 באינטרנט על המצב הקשה בו נמצאות משפחות הקורבנות בפיגוע: "הרוצח לא נתפס עד היום. זה אומר שהוא מסתובב שהוא יכול לצאת כל דקה פעם נוספת".
בנוסף מדגישה אגמון: "לא הייתה למידה שעשתה את החברה שלנו סובלנית ומאפשרת לקהילה ביטוי. ראינו במהלך השנתיים האלה ששופט יכול להשאיר שני תינוקות בהודו ולעכב בדיקת אבהות. הקהילה הגאה איננה יכולה להביא ילדים לעולם בפונדקאות, היא לא יכולה להתחתן. אין שינוי שבא ואומר למדנו לקח אנחנו עושים שינוי".
החקירה היקרה בתולדות ישראל
העובדה שהרצח לא נעשה באופן ספונטני ואירע במרכז רשמי של קהילת הלהט"ב, עוררה את חשדם של רבים כי מדובר בפשע שנאה שהמניע לו הוא הומופוביה. לחשדות אלה לא נמצא ביסוס עובדתי שכן חקירת המשטרה והשב"כ עד כה לא הצליחה לגלות את זהות מבצע הירי ומניעיו. על פי מפקד מחוז תל אביב שחר איילון, הרצח היה מתוכנן, מעשה אדם בודד, כנראה ללא שותפים. חקירת הרצח היא היקרה ביותר שמנוהלת בתולדות ישראל.
הרצח עורר גלי הזדהות בקרב חברי קהילת הלהט"ב בישראל, ואף קהילות להט"ב במדינות אחרות יצאו בעצרות הזדהות. בברלין, בירת גרמניה, התקיימה ב-4 באוגוסט הפגנת הזדהות ותמיכה של כ-1,500 איש עם קורבנות הירי.
ארגוני הלהט"ב בישראל הגדילו את מספר הקווים הפתוחים לסיוע נפשי לחברי קהילת הלהט"ב, ואף העמידו מספר עצרות הזדהות ומחאה נגד ההומופוביה בישראל. לעצרות אלו הצטרפו גם ארגונים נוספים, בהם תנועות נוער, תנועות מפלגתיות וארגונים לזכויות אדם ואזרח.
אנשי ציבור ומנהיגים מתנועות נוער בישראל הגיבו על הרצח בזעזוע עמוק. בכנסת הוקדש דיון מיוחד לנושא הרצח. חבר הכנסת ניצן הורוביץ מסיעת מרצ, השווה את הרצח לנסיון הדקירה שאירע במצעד הגאווה בירושלים בשנת 2005.
נתניהו: למצות את הדין עם הרוצח
ב-6 באוגוסט ביקר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, בבית אגודת הלהט"ב שבו אירע הרצח, מלווה בשר החינוך גדעון סער, וזאת לאחר שספג ביקורת על כך שבנאומו שנשא לאחר הרצח לא התייחס לזהותם המינית של הנרצחים ולנסיבות שבהן נרצחו.
בביקורו קרא נתניהו למצות את הדין עם הרוצח, ואמר כי הוא מודע לצרכיה המיוחדים של הקהילה ההומו-לסבית וכי יפעל לקדם את הנושא. חלק ניכר מהמחאה בעקבות הרצח הופנה כלפי חבר הכנסת נסים זאב מסיעת ש"ס שאמר כשנה וחצי לפני הירי כי "צריך לטפל בהומואים כמו בשפעת העופות". רבים ראו בהתבטאותו כהתרת דמם של חברי הקהילה הלהט"בית.
ב-8 באוגוסט, כשבוע לאחר הירי, נערכה בכיכר רבין בתל אביב עצרת הזדהות, שבה נכחו רבבות משתתפים. בעצרת נאמו אחותו של ניר כץ, שנרצח באירוע ביחד עם ליז טרובישי, ושניים מפצועי הירי, בהם המדריך חן לנגר, ישוב על כיסא גלגלים עקב הפציעה, שמירר בבכי בזמן שקרא את דבריו וסיפר על הזיכרונות מהאירוע שרודפים אותו. מלבדם הופיעו אמנים חברי הקהילה ותומכיה, ונאמו אישי ציבור בהם נשיא המדינה שמעון פרס, שרים וחברי הכנסת.