מנגלים, ספריי קצף וזיקוקים רק בימי חמישי? בינתיים, ההצעה המהפכנית עדיין "על האש". במרס 2012, הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק יום העצמאות שהגישו שר התיירות דאז סטס מיסז'ניקוב והח"כים לשעבר ליה שמטוב ויואל חסון, שביקשה לקבוע את יום העצמאות מדי שנה על יום חמישי בשבוע.
מטרתה: הימנעות מהזזת יום הזיכרון ויום העצמאות החלים ב-ד' וב-ה' באייר, במידה והם נופלים על סופי שבוע והקלה על המשפחות השכולות, שיוכלו להצטרף לחגיגות העצמאות במהלך סוף השבוע ולא מיד בתום יום הזיכרון. במסגרת פרויקט "איפה זה עומד?" של חדשות 2 Online בדקנו מה מצבה של הצעת החוק שנועדה למנוע הזזות - וגם להבטיח שלושה ימים שלמים של חגיגות עצמאות.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
במאי 2012, חודשיים לאחר מכן, אישרה ועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק לפיה יום העצמאות ייחגג מדי שנה ביום חמישי בשבוע שבו חל ה' באייר, יום הזיכרון וערב יום העצמאות יצוינו יום לפני כן, ביום רביעי, ואילו ערב יום הזיכרון לחללי צה"ל יצוין באותו השבוע, ביום שלישי.
בוועדה הוחלט שהחוק החדש יחול כבר מיום העצמאות ה-65 למדינת ישראל שחל השנה, אלא שזה לא קרה - והחג הלאומי צוין בפעם האחרונה ביום שלישי, 16 באפריל 2013. זאת לאחר שנדחה ביום עקב כך שלא ניתן היה לציין את ערב יום הזיכרון במוצאי שבת - תרחיש שהצעת החוק ביקשה למנוע. גם יום העצמאות הבא, במאי 2014, יידחה ביום - ומאותה הסיבה בדיוק.
"מהלך זה ימנע ימי שבתון מיוחדים באמצע השבוע למשק הישראלי, ויאפשר למשפחות השכולות לתכנן ולהיערך ביתר קלות לאירועי יום הזיכרון והעצמאות תוך ניצול מרבי של שבוע העבודה והימנעות מחילול שבת", אמר בזמנו מיס'זניקוב. ההצעה התקבלה פה אחד בדיון שנערך בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת מה-4 ביוני 2012.
הוגש ערר, והדיון אודות החוק הוקפא
לאחר הדיון בוועדה, הוקפא המשך קידומה של הצעת חוק יום העצמאות - בין היתר עקב כך שהח"כ לשעבר דניאל הרשקוביץ, ששימש אז כשר המדע והטכנולוגיה, הגיש ערר כנגד החוק. הרשקוביץ התנגד להצעת החוק כיוון שלדעתו חובה לשמר את יום החג הלאומי של המדינה בתאריך בו הוקמה - ה' באייר - וכי יש לציינו רק במועד זה, או בסמיכות הכי קרובה אליו, במידה והוא נדחה ביום.
במידה ומוגש ערר, ההחלטה שהתקבלה בועדת השרים לחקיקה מתהפכת - זאת עד שמקיימים דיון בערר ופותרים את הסוגיה. במקרה זה, כאמור, הוגש ערר נגד הצעת החוק - וקידומה הוקפא. מי ששימש אז כיו"ר ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, ח"כ לשעבר אלכס מילר, ביקש מהממשלה להכריע בסוגיית הצעת חוק יום העצמאות בסופי שבוע בתוך כחודש.
מאז נערכו בחירות - שאחריהן ח"כ שמטוב והשר לשעבר מיס'זניקוב, שפעלו לקדם את החוק, לא נכנסו לכנסת החדשה. עקב כך, אף חבר כנסת אחר לא פעל לקדמו בכנסת ה-19 ולא הוחל על ההצעה דין רציפות, כיוון שאפילו לא עברה בכנסת בקריאה טרומית. המשמעות: מי שרוצה להגיש את הצעת החוק הזו, צריך יהיה להתחיל בכל ההליך מחדש. עד שההצעה תעלה מחדש בכנסת - אם בכלל - נמשיך לחגוג את יום העצמאות הכי קרוב לה' באייר שאפשר, כפי שהיה נהוג עד היום.