כבר עשרות שנים פועלים ב"יד ושם" מומחים ומתנדבים רבים על מנת ללקט כל פרט מידע אודות קורבנות השואה, בניסיון להגיע לכמה שיותר סיפורים ושמות שנמחו על ידי מכונת ההשמדה הנאצית. בשיחה מיוחדת עם חוקרי "יד ושם" ביקשנו ללמוד על תהליך עבודתם ועל השאלות שמלוות אותם.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
איך אפשר לדעת כמה יהודים נרצחו בשואה?
"מאז תום המלחמה ועד היום יש ויכוח והתדיינות מדעית בעניין הזה, והטווח הוא בין 5.1 מיליון ל-6.1", הסביר מנהל היכל השמות, ד"ר אלכסנדר אברהם. "המספרים המוסכמים בין ההיסטוריונים הם 5.7 או 5.8 מיליון, אלה המספרים שפורסמו, אך אף אחד לא יודע בוודאות. המקורות העיקריים של נתונים אלו מגיעים מהשוואות בין מפקדי אוכלוסין לפני המלחמה ואחריה, כמו גם במסמכים נאציים שכללו נתונים חלקיים על גירושים והשמדה".
אם כך, למה וממתי נקבו במספר 6 מיליון?
לדברי החוקר, "שישה מיליון זה המספר המיתולוגי שהופיע בסוף המלחמה במשפטי נירנברג של הבכירים הנאצים, וגם במשפט אייכמן בארץ בתחילת שנות ה-60. במספר הזה התפאר אחד מאדריכלי הרצח בתום המלחמה בפני מקורביו, וזה כנראה המספר שהנאצים העריכו שהצליחו לחסל".
כמה קורבנות רשומים במאגרי יד ושם?
"במאגר יותר מחמישה מיליון רשומות, 4.5 מיליון המדברות על קורבנות יחידים", ציין ד"ר אברהם. "המונח 'קורבנות' הוא מושג רחב המכיל גם את מי שנרצח בשואה אבל גם את הניצולים שחוו את טרגדיית השואה ושרדו". בנוסף, מסבירים ביד ושם כי לעיתים מוזנים פרטיו של אדם עם שם משפחה בלבד ומקצוע מסוים, ובמסמך אחר אותו אדם מזוהה על פי שמו הפרטי, ועל פי מקצוע אחר אותו מילא בגטו - כך שנוצרת כפילות.
כיצד מתמודדים עם בעיית הכפילויות ברשומות?
"המאגר אינטראקטיבי וכל אחד יכול למסור מידע נוסף. סריקה של מסמך או תמונה יכולים לשפוך אור על קורבנות נוספים כמו גם האפשרות להגיב ולומר שיש לנו טעות או להציע לנו תיקון", הסביר. עשרות העובדים ביד ושם מנסים להתמודד עם כמות המידע העצומה על מנת לצמצם את הכפילויות, אך מדגישים שם שככל שהציבור הרחב יעזור ויתרום מידע - הדבר יהפוך את הרשימה למדוייקת יותר.
מה מקשה על איסוף המידע?
אברהם הסביר כי יש אוכלוסיות שחוסר מודעות לאפשרות להנציח את קרוביהם שנרצחו בקרבן הוא גבוה יותר - בעיקר עולי מדינות ברית המועצות לשעבר והמגזר החרדי. "כבר כעשור פועל המאגר האלקטרוני של יד ושם כשהמטרה היא להאיץ את הכנסת השמות", מספרת סינטיה ורוצלבסקי, מנהלת פרויקט איסוף דפי העד. "החידוש היה לפתח רשת מתנדבים עולמית כדי להגיע לכמה שיותר ניצולים".
אחד מהערוצים החדשים עליהם מדברים ביד ושם הוא איסוף מידע מדוברי רוסית. המידע שבידיהם חיוני לתיעוד, שכן רוב השמות הלא ידועים של קורבנות השואה הם יהודים שנרצחו בשטחי ברית המועצות. "השלטון הסובייטי הערים לאורך השנים קשיים על התיעוד וגם באזורים נוספים כמו מזרח פולין וגליציה היה קשה להגיע לנתונים", הסבירה ורוצלבסקי.
כיום בעזרת פעילות בקהילות מוצאים רישומים חדשים השופכים אור נוסף על מה שאירע ועל קורבנות נוספים שלא היו ידועים עד כה. מנהל אגף הארכיונים ביד ושם, ד"ר חיים גרטנר, ציין כי "אנחנו יודעים בפולין כ-50% מהשמות, מיליון וחצי מתוך שלושה מיליון, ובמדינות ברית המועצות לשעבר ידועים רק 40% שמות, מתוך מיליון וחצי קורבנות. רוב השמות החסרים הם משם".
כיצד פועלים לשחזר את המידע במגזר החרדי?
לדברי ורוצלבסקי, גם במגזר זה יש התקדמות. "האוכלוסייה החרדית - תורנית היא מגזר שהנציח את עצמו במשך שנים רבות כמעט בצורה בלעדית בעזרת הקדשות בספרי קודש, בתי כנסת ואפילו מצבות עליהן חקוקים שמות אנשי קהילה שנספו, ציינה ורוצלבסקי. "יש לנו צוות אברכים שעובדים בזוגות, מצלמים, נתקלים ומתמודדים גם עם שאלות הלכתיות. זאת עבודת קודש מבחינתם. עד סוף 2013 הגיעו כ-800 אלף שמות רק מהערוץ החרדי, ומעריכים כי 80%-60% הם שמות חדשים".
כיצד מגיעים לעוד נתונים?
בעיקר בעזרת מערך המתנדבים היזום של יד ושם שמגיע לבתיהם של ניצולים, קרוביהם או כאלו המנהלים רשומות של קורבנות ברחבי העולם. כיום קיים בסיס של 2,650,000 דפי עד ומתקבלים מדי חודש כ-2,000 דפי עד נוספים. בשנת 2013 התקבלו יותר מ-30,000 אלף דפים המתעדים קורבנות.
כיצד מתמודדים עם מספר הניצולים המתמעט עם השנים והמידע שהולך לאיבוד?
"בשנים האחרונות אנחנו מסתמכים על מסמכים ורישומים ומהם אוספים את המידע", הסביר גרטנר, "עשרות הצוותים מצלמים תמונות ומסמכים שיש בהם מידע ומכניסים אותם למאגרים האלקטרונים שלנו, שיהיו נגיש לציבור". בשנת 2013 הצליחו חוקרי ומתנדבי יד ושם לאתר 15מיליון מסמכים שכאלה.
איך מגיעים למידע?
ביד ושם ציינו כי הם בקשר עם עשרות גופים ומוסדות, יחד עם עשרות מתנדבים הפרוסים בארץ שמטרתם להגיע לכל פרט מידע, "יש ספרי יזכור, תיעודים בארכיונים במדינות אחרות, כמו ספר זיכרון ליהודי גרמניה שמצאנו וממנו גילינו 159 אלף שמות של כאלה שנספו בשואה", סיפר ד"ר אברהם.
כמה גולשים נכנסו למאגר המקוון של יד ושם?
"הציבור עוזר לנו לדייק יותר", הסביר ד"ר גרטנר. "אין לנו אפשרות לבצע תחקירי עומק לכל שם, לכן אנו מנגישים את המידע לציבור. במכלול האתרים של יד ושם צפו בשנה שעברה 13 מיליון בני אדם, כ-45% מהם הגיעו מצפון אמריקה, 23% מאירופה ו-13% מהארץ. כ-10% מהגולשים לא משאירים עקבות, ושאר הגולשים מגיעים מרחבי העולם".
איך מונעים בלבול בשמות?
ביד ושם מנסים להתמודד בעזרת הטכנולוגיה עם נושא החיפוש והקצו לשם כך מנוע חיפוש מיוחד - "חיפוש בעזרת נרדפות". כך, למשל, שם כמו יצחק יוליד תוצאות רבות נוספות כמו "איצ'ה" או "אייזיק", כמו גם מקומות גיאוגרפיים ששמותיהם שונים בהתאם למדינה שכבשה אותם בתקופות מסוימות בהיסטוריה. מנוע החיפוש מאפשר גם חיפוש אוטומטי בשלוש מערכות כתב - כתב עברי (גם ביידיש), כתב לטיני וכתב קירילי, כדי שכל חיפוש יניב את התוצאות המיטביות מתוך יותר מ-5 מיליון הרשומות ומאות האלפים שנוספו בשנים האחרונות.
ביד ושם מדגישים כי האפשרות למלא דף עד חשובה לטובת המשך שימור הזיכרון, האישי או הלאומי ולאפשר בכך לקבל מידע רב יותר על כאלו שנספו או ניצלו בתקופת השואה. אתם מוזמנים להיכנס לאתר המוסד ולקבל מידע נוסף או למלא דף עד.