ח"כ נחמן שי (קדימה) מצטרף היום לקריאה לפרסם את הפרשה הביטחונית שמדווחת בתקשורת הזרה, אך מוסתרת מעיני הציבור בישראל. ח"כ שי יוצא בפנייה ישירה לראש הממשלה: "הורה לשירות הביטחון הכללי לפרסם את הפרשה".
במכתב ששיגר לנתניהו תובע דובר צה"ל לשעבר להורות להסיר את צו איסור הפרסום, שמוטל על פרשה שפרטיה נחשפו באתרים רבים בחו"ל. "הפרשה המתפרסמת בתקשורת הבינלאומית ובאתרי האינטרנט ואשר נאסרה לפרסום בישראל מסבה נזק למעמדה הבינלאומי של ישראל ולדימויה כמדינה דמוקרטית המאפשרת חופש מידע וכמו כן מונעת מהאזרחים את הזכות הטבעית לדעת", אומר היום ח"כ שי בריאיון לערוץ החדשות.
במכתבו מתייחס ח"כ שי לכך שבימים האחרונים מתגברות והולכות הידיעות בכלי התקשורת ובאתרי האינטרנט זרים על פרשה ביטחונית בישראל שעליה הוטל צו איסור פרסום. "צו זה ניתן על פי בקשת שירות הביטחון הכללי הכפוף לך על פי חוק", פונה ח"כ שי לראש הממשלה וממשיך להסבר כי הדבר פוגע לתדמיתה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית.
"מבול השמועות ומחול השדים המתחולל בתקשורת העולמית גורם לישראל נזק רב בתקופה שבה ממילא מעמדנו הבינלאומי מידרדר. מדינה כישראל השואפת, ובצדק, להימנות על מועדון המדינות הדמוקרטיות בעולם אינה יכולה לשלול מתושביה את זכותם לדעת ובאותה עת גם, כאמור, להסב לעצמה נזק בזירה הבינלאומית", הוא מסביר ומדגיש כי כל יום שחולף וצו הפרסום עדיין בתוקף מחריף את הבעיה.
"זו זכות הטבעית והחוקית של אזרחי ישראל לדעת ואנחנו חייבים לאפשר להם לדעת", אומר ח"כ שי שמדגיש כי דווקא לאור העובדה כי כל העולם, מלבד אזרחי ישראל מודעים לפרשה, וקוראים אודותיה באתרי החדשות במדינתם.
את נימוקיו מבסס ח"כ שי על ניסיונו כדובר צה"ל. "אולי עדיף לעבור לשיטה של צווי איסור או לחוק חוק שמגדיר מה מותר ומה אסור וכך העיתונאי ואנשי התקשורת ידעו מראש מה מותר ומה אסור לפרסם", הוא ממליץ. כמי שלמוד ניסיון בתחום הצנזורה בנושאים ביטחוניים מביע ח"כ שי דאגה כי יש להיות משוכנע שהצידוק לצנזורה מתקיים לאורך כל התקופה.
מוקדם יותר היום התייחסה נשיאת מועצת העיתונות דליה דורנר לעיסוק של מקורות זרים באיסור הפרסום של הפרשה, שפרסומה נמנע בארץ על ידי צו איסור פרסום של בית המשפט. ההחלטה על איסור הפרסום ניתנה למרות שפרטי הפרשה פורסמו במלואם באתרי אינטרנט, ערוצי טלוויזיה ועיתונים בכל העולם.
דורנר, שכיהנה בעבר בתפקיד שופטת בית המשפט העליון, תקפה את החלטת בית המשפט לאסור את פרסום המקרה וטענה: "הפרשה מעציבה אותי". בעקבות צו איסור הפרסום, לא ניתן לספר במה מדובר מלבד העובדה שהצו הוצא מטעמים של הגנה על ביטחון המדינה.
"כשמוציאים צו כזה, צריך לאזן את זה ולקחת בחשבון שמדובר בפגיעה בחופש הביטוי. השאלה האם זה נעשה או לא, קשה לומר מבלי להתייחס לפרשה במפורש", אמר דורנר בראיון לערוץ החדשות. "צווי איסור פרסום ניתנים בבית משפט במעמד צד אחד וזה כשלעצמו בעייתי, אבל אפשר לפנות לערכאה יותר גבוהה. אני מבינה שעומד להישמע ערעור גבוה יותר בפני השופט המר".
"היו תלונות בעבר על האצבע הקלה שמתירה צווי איסור פרסום", הוסיפה דורנר. "אם מתעוררות בעיות ברמה העקרונית בית המשפט ישמע אותן גם אם הצו מבוטל. לכן במקרה שזה ראוי וחשוב, יש לגלגל את זה גם עד לערכאה האחרונה, אבל הכי טוב אם כבר בשלב שזה נידון בבית משפט שלום יהיה צד שני שישמיע את דעתו".
אפשר לתקוף צווים כאלה - וצריך לעשות זאת"
בראיון לתכנית "נכון להבוקר" בגלי צה"ל אמרה דורנר: "אם כל העולם יודע, מופרך להוציא צווי איסור פרסום. זה נראה מגוחך. אנחנו מדינה דמוקרטית, וכששלטון מקבל החלטה שלא נראית לאזרח ולעיתון - יש דרכים לתקוף זאת בבתי המשפט", ציינה השופטת בדימוס.
דורנר סיפרה כי בעבר הייתה ועדה ציבורית שהמליצה שמועצת העיתונות תהיה צד במעמד החלטה על מתן צווי איסור פרסום. "קיבלנו את זה בשמחה והעניין נמצא בטיפול", אמרה דורנר. "כך נוכל למנוע סיטואציה כמו זו, כיוון שכשפונים לבית המשפט במעמד צד אחד - זה אף לא יהיה מאוזן".
השופטת לשעבר הדגישה כי "יש אפשרות לתקוף צווים כאלה בבית משפט וצריך לתקוף אותם", אמרה בתגובה לאיסור הפרסום. לדבריה, כיוון שלא מדובר באיסור של הצנזורה, יש בידי העיתונאים כלי להסיר את הצו על ידי פנייה לערכאות גבוהות יותר במערכת המשפט.
"באשר לעיתונות, שמפרסמת מה שמותר לה וככל שמותר לה - טוב היא עושה, אבל היא יכולה לעשות יותר מזה, ולהגיע עד לבית המשפט העליון, למען יקבע את העקרונות הראויים", הוסיפה דורנר ואמרה כי "המהלך שאנחנו נוקטים ימנע מתן צווי איסור פרסום לא ראויים".
בשל רגישות הנושא לא נוכל לאפשר כתיבת תגובות בכתבה
לעדכונים שוטפים מסביב לשעון: ערוץ החדשות