"על כל הפנים שלו היו חתכים עמוקים והוא דימם על הרצפה, אבל הוא לא הרגיש כלום, לא ידע מכלום, והמשיך לבלות במסיבה". בצעיר הזה נתקלו החודש צוותי מגן דוד אדום שהגיעו למסיבת טבע בצפון. בבדיקה שנערכה התברר כי צרך LSD. מבית החולים רמב"ם שוחרר רק השבוע בן 20 שפונה במצב קשה ממסיבת טבע לאחר שטבע בנחל.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אם נדמה שמסיבות הטבע היו טרנד שהגיע לשיאו בישראל באמצע שנות ה-90 וחלף, בשבועות האחרונים הן שוב חזרו לכותרות בנסיבות מדאיגות.
במד"א מדווחים כי במהלך החודש האחרון טופלו באופן חריג עשרות צעירים שנפגעו במהלך אותן מסיבות שהתקיימו בצפון ובדרום הארץ. רובם התעלפו לאחר צריכה מוגזמת של אלכוהול, אחרים נפגעו כתוצאה משימוש בסמים.
"יש קומץ של צעירים שצורכים יותר מדי אלכוהול והם מעולפים עד חוסר הכרה", מעיד נחום דוד, פרמדיק בכיר במד"א. "כששיקול הדעת משתבש אז הם נפצעים, נחבלים וגם מעורבים בתקריות אלימות וקטטות".
על מנת "להגביר את ההנאה", מעיד דוד, חלקם משתמשים גם בסמים - כמו אקסטזי ו-LSD. "זה מאוד מאוד מסוכן, האקסטזי למשל גורם לחסימה וייבוש של הכליות שעלול להסתיים אפילו במוות", הוא מסביר.
"נבהלתי מכמות הסמים וחתכתי משם"
נתי (שם בדוי), תושב המרכז שהשתתף בלא מעט מסיבות טבע, היה עד לא פעם למעורבות של חומרים לא חוקיים באותם אירועים. "פעם אחת", הוא נזכר, "חבר שלי הציע לי לבוא למסיבת טבע, אבל כשהגעתי נבהלתי - הכול היה שם מפוצץ בסמים, זה היה מלחיץ. אחרי חצי שעה חתכתי משם. העיקר זה הסמים - ולא מסתירים את זה".
יאיר קויפמן, שנפגע בעבר משימוש בסם במסיבת טבע בהודו, והיום מרצה בנושא לבני נוער וחיילים, מספר על אירוע מדאיג בו חזה לפני כחודש באחת המסיבות. "צעירה, חיילת או אחרי צבא, 'מסובבת' - כשגברים רבים עטים עליה. זה היה נראה מאוד לא טוב וזה קורה הרבה", מציין קויפמן, אך מוסיף: "מעולם לא נתקלתי באלימות במסיבות ותמיד יש שם שמירה על הטבע".
עוד מציע קויפמן למשתתפים באותן מסיבות להקפיד להגיע עם חברים ולהישאר לידם כל הזמן. "לא בהכרח כולם נדלקים על אקסטזי או סמים אחרים אבל הרוב כן", הוא אומר. "יש מקרים שכדור כזה או אחר לא עשוי טוב ואתה יכול למצוא את עצמך בבית חולים".
את הפרטים על חלק מהמסיבות, כך מספרת דנה (שם בדוי), מקבלים המשתתפים שעות ספורות בלבד לפני האירוע: "בדרך כלל זה מפה לאוזן, בפייסבוק או בוואטסאפ. פשוט אומרים לאן ומתי להגיע".
השעות לא קבועות, אך מדובר במסיבות שאורכות לפעמים אפילו יום או יותר. "מתחילים את המסיבה ב-3 לפנות בוקר וממשיכים אותה עד הצהריים למחרת", מציינת דנה. "יש מוזיקה אלקטרונית וטראנסים, אנשים שותים ובעיקר רוקדים בלי לדפוק חשבון לאף אחד".
למסיבות הגדולות שמתוכננות ומתואמות מראש, מגיעים אומנם צוותי הצלה ומשטרה כדי לפקח על הנעשה, אך יש כאלו שמאורגנות באופן ספונטני ומצומצם. "במסיבות האלה מה שקורה במסיבה - נשאר במסיבה", מוסיפה דנה בחיוך.
מתכון לאסון: חום, אלכוהול, סמים וריקודים
מקור אותן מסיבות טבע, מספר תמיר ליאון, בעל מכון "אתוס", לאנתרופולוגיה יישומית, הוא דווקא באנגליה. משם הן התפשטו לגואה שבהודו ולמדינות נוספות, בהן ישראל. בשנות האלפיים, בעקבות ריבוי מקרים של בליינים "שאיבדו את עצמם" בגלל צריכת סמים, גברה אכיפת הרשויות בארץ ומספר המסיבות הצטמצם.
עם זאת בשנים האחרונות, מצביע ליאון, שחקר את מסיבות הטבע במשך שבע שנים ופקד מאות בארץ ובעולם, על מגמה הפוכה והתרחבות התופעה.
"המסיבות היום, בניגוד לעבר הן יותר ממוסדות ומתנהלות באישור ובניהול חברות הפקה שהמטרה היא רווח", הוא מחדד את ההבדלים. לפי ליאון, עד שנות האלפיים, עניין צריכת האלכוהול היה "טאבו" במסיבות טבע - אך צריכת השתייה בישראל עלתה - וכך גם במסיבות. אותו שילוב של אלכוהול, מזג אוויר חם, סמים וריקודים מוביל לעתים גם לאסונות.
מנגד יוצאים מפיקי מסיבות הטבע הגדולות בארץ נגד השם הרע שיצא לאותם אירועים המוניים. " זה ממש לא מה שהיה פעם", מבקש להדגיש שלמה (שם בדוי), מארגן מסיבות טבע ותיק. "הוויב, האהבה, האושר החיבור לטבע - זה מה שמייחד אותנו".
לדבריו, אין במסיבות הטבע יותר סמים ממועדונים בתל אביב, וההכנות להן נמשכות חודשים ובתיאום גורמי האכיפה: "אנחנו צריכים אישורים מהמשטרה, מהמועצות המקומיות וממד"א. זה מתיש".
איך המשטרה מטפלת באירועים במסיבות?
ביקשנו מהמשטרה להבין כיצד הם מתמודדים עם התופעה. "כל אירוע המוני המתרחש תחת כיפת השמיים, לרבות האירועים המכונים 'מסיבות טבע', טעון הליך רישוי ברשות המקומית הכולל את אישור משטרת ישראל וגופים נוספים דוגמת כב"א ומד"א", מספרים במשטרה. "כחלק מהליך הרישוי מבצעת המשטרה פעילות במישור המודיעיני בנוגע לפוטנציאל קיומן של עבירות במסגרת האירוע וככל שהדבר נוגע למסיבות, ניתן דגש לעבירות הנוגעות לאלכוהול ולחומרים מסכנים, לרבות סמים".
אם מארגני האירוע מקבלים אישור, נקבעים תנאי רישוי והגופים בוחנים את העמידה באותם תנאים. "מעבר לכך, המשטרה מבצעת פעילות במישור המבצעי והמודיעיני בטרם האירוע ובמהלכו, לרבות נוכחות גלויה וסמויה באירוע, על מנת למנוע ולחשוף קיומן של עבירות ולעמוד על העמידה בתנאי הרישוי", מוספים במשטרה. "במקרים בהם נודע למשטרה על אירוע המתקיים ללא רישיון, פועלת המשטרה בנחישות עד כדי הפסקת האירוע והעמדת המארגנים לדין".
עוד ציינו כי "משטרת ישראל מכירה בחשיבות לאפשר קיומם של אירועים חברתיים ותרבותיים ותאפשר זאת ככל שהאירוע עומד בתנאי הרישוי שנועדו להבטיח שמירה על שלומם ובטחונם של אזרחים ועל הסדר הציבורי וככל שמשתתפי האירוע נוהגים על פי חוק ותוך הפגנת אחריות אישית לשלומם ולבריאותם".
לפניות לכתב: Matanh@ch2news.tv