שר הביטחון אהוד ברק, ששירת בצה"ל לצד רב-אלוף במילואים אמנון ליפקין-שחק, ספד לו בהלווייתו בבית העלמין קריית שאול בתל אביב, והדגיש עד כמה היה איש אמיץ, צנוע, חכם ונחוש. את נאומו העברנו בשידור ישיר בחדשות 2 באינטרנט.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"צה"ל ומדינת ישראל נפרדים היום ממפקד ומנהיג שהותיר חותם בל יימחה על נורמות הלחימה, הפיקוד והדבקות במשימה תחת אש של צה"ל לדורותיו, על עוצמתו הכוללת של צה"ל וחסונה הביטחוני של ישראל בדור הזה", אמר ברק בפתח דבריו. "הוא איש שהביא תרומה ייחודית ומתמשכת במאמצי האמת של ישראל להבקיע למציאות של שלום וביטחון ופעל להבטיח את עתידה של ישראל, לא מתוך התעלמות או הדחקה אל מתוך עמדת כוח וביטחון עצמי".
"חף מכל פוזה או ניסיון להרשים"
הוא גם התייחס להערצה הרבה והכבוד הרב לו זכה שחק: "אנחנו, רעיו לנשק ובני דורו של אמנון- איבדנו אדם שהיה מזן מיוחד, לא שכיח, קלאסה לעצמו. חכם וכריזמטי, ובה בעת צנוע ועניו- כפשוטו. מפוכח בצורה מיוחדת, צינית מעט, ורווית הומור. חבר אמת לחבריו. ואיתם- גם איש רעים להתרועע. עם כל אחד מהם על פי דרכו. חף מכל פוזה, או ניסיון להרשים. אמנון מעולם לא נדרש למאמץ הזה. זה בא- לבד".
במהלך שירותו בצה"ל זכה ליפקין-שחק לכינוי 'נסיך'. השר ברק תיאר אותו ככזה והדגיש את השקט הנפשי שהיה לו: "אמנון מהלך בדרכי החיים ובינינו- כנסיך. שקט נפשי ופתיחות. לעולם איננו מתלהם, לעולם איננו מרים את הקול. מופת של שליטה עצמית. ופשטות הליכות- של מי שנתברך בכל מה שניתן לבקש. ומעולם אכן לא ביקש לעצמו תפקיד או דבר מה. הוא שומר על אותה התנהגות אצילית ועצורה גם כאשר בשליש האחרון של חייו- תכופות וחוזרות, אחת לכמה שנים, הראיות לכך שלפניו מאבקים מכבידים והולכים. אבל אמנון היה מעל הכל- מופת מובהק של אומץ לב, של התעלות רוח האדם הבלתי נכנעת אל מול הנסיבות".
"אמנון, אהבתי אותך ואחסר אותך כל ימי"
ליפקין-שחק החליף את השר ברק במספר תפקידים במטה הכללי של צה"ל: "זכיתי ודרכינו- אמנון ואני- נצטלבו פעם אחר פעם בנקודות מוקד ומבחן לאורך עשרות שנים. אני זוכר היטב את שיחתנו בדירת סטודנטים בירושלים כשני סרנים צעירים על 'צבא הקבע- כן או לא?'", נזכר ברק. "אני סטודנט במיל' של סיירת מטכ"ל- תוהה האם לחזור? אמנון- משרת דומני בקמ"נייה של החטיבה- תוהה האם להישאר, לא בפעם האחרונה". הוא הדגיש כי "אמנון נדמה לי שלא נהנה במיוחד משגרת החיים בצבא- ונראה לפעמים משועמם. אבל התגלה פעם אחר פעם במלוא גדולתו ברגעי מבחן".
הוא גם פנה לטלי, אלמנתו של אמנון, שמיררה בבכי במהלך ההלוויה: "היית איתו- רעייה, אהובה, שותפה וחברה, ולא פעם גם כתף תומכת- שגם החזק בבני האדם זקוק לה לעתים. היית כל אלה- כפי שרק את יודעת, ואמנון ידע". הוא ביקש ממנה להיות חזקה כפי שאמנון היה תמיד: "מצאי אם ניתן מעט נחמה בילדים, בזיכרונות, במה שהייתם זה לזו, ובידיעה שאמנון חי בזיכרוננו, בהווייתנו, ובזיכרונם והווייתם של מאות אלפים נוספים. לפחות לגבינו- כל עוד אנו חיים".
"אמנון- אהבתי אותך. למרות שמעולם לא התרנו לעצמנו לדבר כך כשחיית. אחסר אותך כל ימי - באתגרים ובטלטלות שעוד לפנינו. ולא פחות, בימים שביניהם", סיכם שר הביטחון את דבריו.