על סיפור כמו של גלית פופוק, תושבת נצרת עילית ואם ל-6 ילדים, לא שומעים בכל יום. לפני 9 שנים היא הכירה את בעלה ראמי, פלסטיני שעבד בישראל, באולם חתונות. האהבה פרחה, וגלית וראמי התחתנו. הם גרו בישראל, אבל ראמי לא קיבל אזרחות ישראלית - ואז הם עברו לשכונת בית להייא, עזה.
לפני שנתיים וחצי חזרה גלית עם 3 ילדים לישראל, 3 הנותרים נשארו עם אביהם ברצועה. ראמי נהרג במהלך מבצע "עופרת יצוקה", ככל הנראה מהפצצה אווירית של צה"ל. "מאז תחילת המבצע אני ממוטטת", סיפרה גלית בראיון בתכנית "שש" עם דנה ויס.
גלית דורשת שישראל תביא את 3 ילדיה מעזה בחזרה לישראל, כפי שדווח לראשונה הערב באתר מעריב. "עכשיו הבנות אצל המשפחה של בעלי, הסבא מתנגד שאקח אותם. צריך לקחת אותן בכוח, אין דרך אחרת", אמרה.
"יש לי צו בית משפט, ועמותת 'יד לאחים' עוזרת לי. מתחילת המבצע בעזה הייתי עם בעלי בקשר טלפוני, הייתי בדיכאון נוראי", מספרת גלית. "בעלי יצא משטח הבית להביא אוכל, להאכיל את המשפחה ואז נהרג. לא ראיתי את הבנות שלי כבר שנתיים וחצי".
עמותת 'יד לאחים' שמסייעת למשפחת פופוק ביצעו פנייה לחברי כנסת שונים וגם לצה"ל, אך בינתיים - ללא מענה. "דיברתי עם המשפחה שם, הם אומרים שהמצב קשה . הבת שלי הגדולה בדיכאון. הן רוצות את אמא שלהן, אחת הבנות צעקה בטלפון 'אני יתומה'".
"בעלי הסכים שאקח את הילדים אם גם אביא אותו. הוא אמר שאני חייבת להבטיח לשמור על הילדים. אמרתי לו שאם הוא ייהרג - אעשה כל להוציא אותם מעזה", מסכמת גלית.