כשבחוץ הטמפרטורות מטפסות, נדמה שיש לכך רק פתרון אחד - ומתוק במיוחד: גלידה - ובמגוון טעמים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
לרגל הקיץ וחום יולי-אוגוסט הנורא שבחוץ, יצאנו לבדוק איך מייצרים את המוצר הכי נמכר במהלך החודשים בהם השמש קופחת והחום לא מרחם. מיד עם כניסתנו למפעל הגלידה של חברת "וניליה", הורגש הקור העז ששרר במקום - טמפרטורות בודדות מעל או מתחת לאפס, כיאה למקום בו הגלידות חייבות להישמר קפואות ועמידות. עובדי המקום ניגשו אלינו כשהם מכוסים בכיסויי גוף מגוחכים אך הכרחיים וגם במעילים - הכל כדי להתמודד עם הקור העז.
העובדים - חדורים במוטיבציה ובעיקר בקור... רוח, הסבירו לנו איך בדיוק מייצרים את המקפא המתוק והאהוב כל כך. "יש פה גלידה קטיפתית ועשירה על בסיס חלב ושמנת", סיפר איתי רוגוזינסקי, שף ואחד מבעלי חברת הגלידות לחדשות 2 באינטרנט. "אנחנו נותנים לה להתיישן באזור 3-4 שעות בכדים גדולים ואחר כך מעבירים אותה למכונת גלידה תוך הקפאה וערבול מהיר".
גלידה קרה מייצרים בחום - ואהבה
אלא שיצרני הגלידות של ימינו אינם מסתפקים בטעמים סטנדרטיים של שוקו, וניל - או בשילוב של שוקו ווניל. אחד הטעמים המבוקשים הוא אננס - וכזה שהגיע היישר מהקריביים. "קיבלנו למפעל אננס טרי מהאיים, אנחנו חותכים אותו לארבע, שוטפים ומוציאים את הסיבים", תיאר רוגוזינסקי. "אחרי שהוא שטוף ומסונן, המיץ שלו עובר למכונת הגלידה ומתערבל לאטו. תוך כדי סיבוב והקפאה נוצר המרקם האוורירי של גלידת הפירות - הסורבה".
לדבריו, לא מכל פרי או עוגייה מייצרים טעם חדש של גלידה - אלא רק ממוצר שמתחברים אליו. "יש רעיונות שלוקח להם זמן, יש רעיונות שבאים ברגע - ויש דברים שמנסים ועובדים עליהם לאורך זמן", פירט רוגוזינסקי. "אם מדובר בחומרי גלם שאני מתחבר אליהם, אני ישר חושב עליהם כעל גלידה".
לאחר הביקור הגענו למסקנה שכמו חומוס, גם גלידה עושים באהבה - או שלא עושים בכלל. ושיהיה בתיאבון.