בעוד במשרד המשפטים ובמשטרת ישראל עושים כל מאמץ כדי להביא את דורסיה של לי זיתוני ז"ל לדין בישראל, יותר מ-7,000 גולשים כבר חתמו על עצומה הקוראת לצרפת להסגיר לישראל מיד את קלוד אייזק ואריק רוביק, החשודים בדריסתה למוות ובהפקרתה של הצעירה בת ה-25 בצפון תל אביב.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
זהו לשון העצומה:
"אל שגריר צרפת בישראל, מר כריסטוף ביגו,
אנו, חבריה ומשפחתה של הפרח היפה לי זיתוני ז''ל, שנרצחה בתאריך 16.9.11 על ידי רכב BMW מסוג X6, שנסע בפראות ורצח אותה באכזריות, העיף את גופה 20 מטרים ולקח ממנה את חייה - קוראים לכל מי שמאמין בערכי המוסר במדינה ובצדק לעזור לנו להוציא את הצדק לאור ולדרוש את הסגרתם ומיצוי דינם של 2 האזרחים הצרפתיים, קלוד איזיק ואריק רוביק, קלי הדעת שהיו ברכב פגעו וברחו לצרפת, לה אין הסכם הסגרה עם ישראל.
תודה,
המטה למיצוי דין הדורס של לי זיתוני ז''ל"
השגריר עצמו, כריסטוף ביגו, הגיב מוקדם יותר הערב לדרישה הישראלית להסגרת שני החשודים בדריסה. "צרפת נדהמה לגלות את הבשורה הטרגית על התאונה בה היו מעורבים שני אזרחי צרפת", דברי השגריר. "המשרד לביטחון הפנים בפריז נמצא בקשר עם המשטרה בצרפת ובישראל, במטרה להעניק את כל הסיוע ולהשיג צדק בהקדם האפשרי ".
מאות ליוו את לי ז"ל למנוחת עולמים
מוקדם יותר הערב הובאה לי ז"ל למנוחת עולמים בבית העלמין בקיבוץ נווה-אור בצפון הבקעה. קייט, אמה של לי, ספדה לה באנגלית, כשדמעות חונקות את גרונה. "היה לך חיוך חם, עיניים יפות. אדם כל כך דואג למשפחתך, חברייך ובעלי החיים. היו לך חיים כאלה נפלאים והשגת כל כך הרבה. את הרוח שלך השקעת בריקוד ובקריירת הספורט שלך. היו לך תכניות אדירות לעתיד. היה לך עתיד נפלא לפנייך", אמרה בבכי.
"שני נהגים חסרי לב נהגו במכונת הרג,דרסו והותירו אותך שם, את בתנו היפה, לקחו אותך מאיתנו", הוסיפה האם בכאב. "לא נשכח אותך לעולם ותמיד נאהב אותך, לי יקרה שלנו".
אביה של לי ז"ל, איציק, התקשה לשאת דברים, ואמר כי "קרובה את אלינו בכל רגע, בשר מבשרנו ועצם מעצמנו. ועכשיו, זרועותינו החובקות סוגרות על חלל ריק. על חלל ולא כלום. רק בזיכרון הלב נחזור אליך".
"היית הדבק שהחזיק את משפחתנו"
אחיה של לי ז"ל, יניב, הוסיף: "אחותי הקטנה, איך מספידים פרח כמוך, שלא חוותה רבע חיים. איך מוצאים מילים לתאר מציאות שאינה נתפסת. לי שלי, היית הדבק שהחזיק את משפחתנו. בכל פעם שדיברנו היה לך סיפור שרק לך יכל לקרות ותמיד צחקנו".
"אני זוכר את שיחת הטלפון האחרונה, בחמישי בערב התקשרתי לשאול לשלומך והיית באוטובוס בדרך לתל אביב. אמרתי, 'מזל שזה אוטובוס', כי תמיד ברכב היית מגיעה למקומות שכוחי אל. אבל עכשיו אנחנו פה אבודים ומחפשים דבר להיאחז בו. תנחי אותנו ותראי לנו את הדרך באפילה הנוראה. אני כל כך גאה בך, זכית במלגה רפואה ללימודי רפואה וכל עתידך היה פרוס לפנייך. הנחמה היחידה שלי היא שהיית מאושרת. למרות גילך הצעיר הצלחת להשיג מטרה נכספת שאנשים מחפשים כל חייהם ולא מוצאים. נוחי על משכבך בשלום אחותי".
"שמישהו יעיר אותי מהסיוט ויגיד לי שזה לא קרה"
סבתה של לי ז"ל הקריאה מכתב שכתבה לה לי בגיל 14. המכתב הסתיים במילים המצמררות שמקבלות משמעות אחרת לאחר מותה: "אל תחשבו שאני לא רואה אתכם, תמיד אוהבת, תמיד זוכרת".
חברתה של לי פנתה אליה בכאב: "לי יקרה, אהובה, אני מחכה שמישהו יעיר אותי מהסיוט ויגיד לי שזה לא קרה. הדמעות שוטפות את הפנים. אני לא מצליחה להיפרד ולמצוא את המילים שיתארו אותך בדיוק כמו שאת: מלאת חיים, תוססת אהובה ומוצלחת. לא יכולה לתאר במילים מה שאת בשבילי. קשה לי לחשוב על חיים בלעדייך".
שניים מבני כיתתה ספדו: "לולו, אנו מודים לך על 25 שנים של אור, אהבה ושמחה שהבאת איתך לכל מקום. אנו כואבים והמומים על שנקטפת מאיתנו. אנו מבטיחים לך שבליבנו תמשיכי לחיות לעד. קשה לנו למצוא את המילים. מאוד מוזר לדבר עלייך בלשון עבר".
בסיום ההלווייה הושמע שיר שלי אהבה במיוחד - שירו של אלטון ג'ון, "a candle in the wind".
"פגע וברח" בתל אביב - סיקור מיוחד:
לי זיתוני ז"ל הובאה למנוחות: "חסרי לב במכונת הרג דרסו אותך"
ההורים והחברים: "זרקו אותה כמו שקית זבל על הכביש"
בן הזוג של לי: לא אנוח עד שהדורס שייתפס
חיים שנגדעו: התמונות האחרונות של לי זיתוני