לפני כשבועיים ביקר בארץ בני (40), ישראלי שחי בברזיל כבר 18 שנה , לרגל האזכרה של אביו. אך כשעלה למטוס חזרה למקום מגוריו, הוא הבין שיש לו משימה להשלים: לשמח את לוחמי צה"ל שנפצעו במהלך מבצע "צוק איתן". הדרך המקורית שהוא חשב עליה הייתה לגייס אלפי דולרים ולחלק אותם לחיילים. מיד כשנחת הוא כבר קנה כרטיס טיסה ארצה, והגיע שוב ביום שישי האחרון לפנות בוקר.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
את הסכום, בין 30 ל-20 אלף דולר, הוא הוציא מכיסו, ובעזרת שלושה ישראלים נוספים: שני בעלי עסקים המתגוררים בברזיל ושותף עסקי שלו מרוסיה. משפחתו בארץ עודכנה גם כן בפרטי ה"מבצע" ונרתמה לסייע: אחותו רכשה מעטפות, אחייניתו ובן זוגה עזרו לו לו לנסח את הברכות לפצועים ולקבוע כמה כסף לשים במעטפה: הם לא רצו סכום גדול מדי ולא קטן מדי - והוסכם על 200 דולר.
מאחור בברזיל הוא הותיר את עסקיו, את אשתו הברזילאית שנמצאת בהיריון מתקדם, ושני ילדיהם - והחל ב"עבודה". בני והמשפחה ארגנו מראש את הביקורים בבתי החולים וסמכו, בצדק, על הישראלים הטובים שיובילו אותם לפצועים - וכך היה. ביום שישי ב-12:30 בצהריים הוא יצא לבית החולים סורוקה בבאר שבע.
"ניגשתי לשומר, הוא שאל מי אנחנו ואמרנו לו 'אנשים טובים', הוא הוציא לבקשתנו את הרשימה של הפצועים והתחלנו לחלק", מספר בני לחדשות 2 Online, כשהוא בדרך בית החולים תל השומר לחלוקה נוספת, זאת לאחר שגם ביקר בבית החולים ברזילי באשקלון.
אנחנו אנשים טובים
"שאלו אותנו שם כולם מי אנחנו, לא אמרנו להם את השמות, רק ענינו 'אנשים טובים'. יש הרבה אנשים בהלם, שאומרים לנו תודה, אבל אנחנו לא נשארים כשהם פותחים את המעטפה, אלא מיד יוצאים החוצה כי זה לא נעים".
הם מגיעים קודם לפצועים הקשים ביותר, ובדרך כלל מעניקים את המעטפות להוריהם. התחושות שליוו את בני במחלקת טיפול נמרץ לא עוזבות אותו: "היה לי מאוד קשה לראות שם את האנשים שנפצעו ואת המשפחות. אפילו בכיתי בצד כמו ילד קטן כשראיתי את ההורים גמורים לגמרי".
באחד המקרים, הוא אף ניגש לחיילת שנפצעה בתאונת דרכים ומסר לה את המעטפה. "אמרתי לה שזה בשביל טיול לאחרי צבא. רק החיוך שלה היה שווה את זה", הוא נזכר בהתרגשות. היה גם מקרה שהעניק בטעות מעטפה לחולה שאינו חייל, אך לא חשב פעמיים והמשיך הלאה.
בסך הכל הנפיק בני יותר מ-100 מעטפות. אם הן ייגמרו הוא מתכוון לגייס עוד כסף מכיסו על מנת להשלים את המשימה שהציב לעצמו עד יום שני - מועד הטיסה שלו חזרה לברזיל. אגב, הפצועים לא יודעים את שמו, למעט מקרה אחד: "סבתא של אחד מהם פשוט תפסה אותי, ולא הסכימה שאני אלך עד שאגיד לה את השם שלי. אמרתי לה את השם הפרטי והיא דרשה גם את שם המשפחה, כשאמרתי לה היא התחילה לבכות, היא התרגשה מזה".
למה הוא עושה את זה?
כילד, מספר בני, שגדל באשדוד ובקיבוץ ניר יצחק, לא היה למשפחתו יותר מדי כסף. את התחושות האלה הוא נושא איתו עד היום. כשהתבגר והגיע לגיל 18 הוא התגייס לצנחנים כלוחם ומאוחר יותר עזב את הארץ, אך מקפיד לבקר כל שלושה או ארבעה חודשים. במהלך מבצע "עמוד ענן" נפגע בית אמו באשדוד ישירות מרקטה במבצע "עמוד ענן". לכן גם בברזיל הוא חי כמו ישראלי לכל דבר, מחובר בכל נימיו לארץ ישראל ואנשיה.
"כשאמא שלי עברה תאונת דרכים כשהייתי קטן, הרגשתי קושי מהו, ומה זה חוסר. אני יודע שהצבא עושה את המקסימום, ויש כאלה שפשוט אין להם", הוא מסביר. "אנשים שנמצאים שם עם הילדים שלהם שנפצעו מתקשים לעמוד בתשלומים הגבוהים ובנטל הכלכלי. זה יכול אולי קצת לעזור להם". כבר כשהיה בארץ לפני מספר שבועות, ארגן בני יחד עם עוד חבר שלו ארוחת בשרים לחיילים בשטחי כינוס מחוץ לעזה, ואז ראה מקרוב את כמות האהבה שהם מקבלים מהציבור הישראלי: הרבה אוכל, ביגוד וממתקים. עם זאת, הוא הרגיש שכסף זה דבר שחסר ויכול לעזור לרבים.
בני לא רצה להיחשף, ועל כן פרטיו בכתבה זו מפורסמים רק באופן חלקי: "לא חסר לי כסף ורציתי לעזור. וזה הדבר שאנשים הכי צריכים - כסף. לא רציתי שיידעו מה אני עושה, ואני לא רוצה למתג את עצמי על חשבון מצב כזה". הוא מניח שרבים מאלה שקיבלו את אותן מעטפות רוצים לדעת עוד עליו, אך הוא רק מקווה שיהיה להם טוב "שהחיילים יחזרו בשלום הביתה ויחלימו".
הערב הוא בדרך לשמח עוד עשרות חיילים שנפצעו, יחד עם אחותו בבית החולים תל השומר. "זו אחלה מתנה לשבוע החדש", הוא מסכם. "נקווה שיהיה שקט".