שמה של מדינת ישראל הולך לפניה בהרבה מאוד תחומים, אבל נראה שמערך התחבורה הציבורית שלה לא נמצא ברשימה הזו. הדבר שמעלה את חמתם של רבים הוא שיש פתרונות למחדל אבל בערים רבות, ובניגוד למה שקורה במדינות רבות בעולם, דבר לא נעשה.
הפרקים הקודמים בסדרת הכתבות:
הפרק השלישי: התנאים הקשים של נהגי האוטובוסים
הפרק השני: האוטובוס ינצח את הפקק האיטי?
הפרק ראשון: פרויקט מיוחד: כישלון התחבורה הציבורית
"הקונספט בישראל לא שונה לכזה שיאפשר מתן שירות שהוא באופן מובהק נוח יותר", אומר שוקי כהן, מנכ"ל חברת "מתת - מרכז תכנון תחבורה בע"מ". "לא הפנימו את העובדה שליותר ויותר אנשים יש אלטרנטיבה לנסיעה והם נוטשים את התחבורה הציבורית".
לדבריו, אוטובוס לא יכול לעבור את המהירות של 19-18 קמ"ש בגלל העצירות שלו בכל תחנה, והוא מציע לתכנן את הקווים בצורה יעילה יותר. לצד זאת ניתן לאפשר לאנשים להזמין מקום מראש בנסיעה ובכך לפתוח את הנסיעה בתחבורה ציבורית לקהלים חדשים.
מידע שיכול לייעל את השירות לתושבים נאסף בכל רגע אבל בישראל הרשויות לא ממהרות לרכוש אותו. אפליקציית התחבורה הציבורית MoovIt מצליחה מאוד מעבר לים מבחינת ההשפעה שלה על שינויים בכבישים, אך בישראל זה לא קורה.
עם הנתונים שהיא אוספת ניתן היה לנהל מערך הסעות מדויק ויעיל לריכוזי התעסוקה, אבל מרכז התחבורה לא מצליח ליישם אפילו את שירות האוטובוסים.
עם זאת, בישראל יש גם דוגמאות למערך תחבורה נכון ויעיל. בחיפה למשל פועלים כמה קווי שירות ייחודיים והיעיל ביותר הוא המטרונית - שלה יש נתיב נפרד, העדפה ברמזורים והנוסעים עולים מבלי לשלם לנהג אלא על הרציף. כל האפשרויות הללו הופכות את ההתניידות למהירה הרבה יותר.