ז'ק לוי נולד בפולין ב-1887 והיגר שנים אחר כך ללונדון. במהלך מלחמת העולם הראשונה החליט לעזוב את החיים שבנה לעצמו בממלכה הבריטית והצטרף לגדודים העבריים שהגיעו לארץ ישראל כדי להשתתף בכיבושה מידי התורכים. בראשית אוקטובר 1918 ערך הגדוד מסע רגלי מפרך מא-סאלט לירושלים. ביום י"ח בחשון תרע"ט (24/10/1918) נפל ז'ק בעת מילוי תפקידו, והובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי הבריטי בהר הצופים. על גבורתו הוא עוטר במדליה. מאה שנה עברו מאז נפילתו של ז'ק ושל 45 חיילים בריטים יהודים נוספים במלחמה על ארץ ישראל. הם נקברו בבתי העלמין של חבר העמים הבריטי בארץ כאשר 14 חיילים מתוכם טמונים בהר הצופים ועוד ארבעה נחשבים "מקל"ן" - כאלה שמקום קבורתם אינו ידוע.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
רק פרטים מעטים ידועים על אותם חיילים אמיצים שהגיעו להילחם על הארץ. במשך השנים שמם הונצח כחלק מחללי מערכות ישראל, זאת למרות שגוייסו בחו"ל ובאתר "יזכור" אפילו תמונה לא הייתה להם. כאן נכנס לתמונה הארגון "לתת פנים", שהוקם על ידי המתנדבים דורית פרי ואורי שגיא. הארגון פועל להשיג כמה שיותר פרטים על הבריטים שעזבו את חייהם בממלכה והגיעו לסייע במאמק על הארץ. בין פעולות ההנצחה עוסקים השניים בהשלמת פרטי חייהם של הנופלים, שעל מצבותיהם חסר מידע.
טלפון שהם קיבלו מהקהילה היהודית בעיר HULL שבבריטניה אשר ביקשה לקדם אזכרה לסמואל אברהמסון, בן הקהילה ששירת בגדודים העבריים שנפל לפני 100 שנה וקבור בארץ החל את התהליך. השניים וצוות של עוד שמונה מתנדבים החלו לחקור את סיפור חייהם של הנופלים במשך חודש וחצי. "החקירה הייתה מורכבת כיוון שהיא דרשה נבירה בחומרים ובארכיונים שאינם בארץ אלא בבריטניה ובארצות הברית", סיפרה פרי לחדשות Online. בסבלנות רבה הצליחו המתנדבים להשיג מידע נוסף על החיילים דרך הארכיון של הצבא הבריטי ודרך האינטרנט כמו למי נמסרו חפציו של החייל ומי קיבל הודעה על פטירתו וכך הצליחו להגיע למקום הולדתו של החייל, מקום מגוריו ולחלק מבני המשפחה שעוד נותרו בחיים".
פריצת הדרך של הארגון הייתה דווקא באתר של חברת myheritage, כאשר הם מצאו את המסמכים הרלוונטים למשפחתו של ז'ק לוי. מרשם האוכלוסין שבו הוא מופיע בבריטניה כלל את שמות ילדיו, את פרטי מגוריו ועוד. בעקבות הפרטים שהתגלו הצליחו בארגון להגיע למשפחתו של ז'ק לוי. בני המשפחה שלחו לאנשי 'לתת פנים' לנופלים של החייל ותמונה של המדליה שקיבל. ז'ק היה חייט בבריטניה לפני שהצטרף לגדודים העבריים.
הדרך לזהותם של החיילים הבאים מכאן הייתה כבר יותר קלה. החייל רוברט מרקס, למשל, שנקבר בהר הצופים ושמשפחתו עלתה מאז כבר לארץ. המשפחה שלחה להם סט של גלויות שאותן כתב למשפחתו במהלך שירותו, טרם נפילתו: "אולי זה יתן לכן קצת נחת לדעת שהייתי בין החיילים היהודים הראשונים שנכנסו לעיר [ירושלים]. הייתי שם בתפקיד שיטור ביום שבו היא שוחררה". אחייניתו של רוברט, קלריס אופסטין, היום כבר בת 103, סיפרה שהתרגשה כשפנו אליהם מהארגון והוסיפה כי הייתה ילדה קטנה שהדוד הנערץ במשפחה נהרג בישראל וכי סבתה התאבלה עליו עד סוף חייה. "לא ידעתי עליו הרבה, אבל תמיד שהגענו לבקר בארץ הלכנו אל הקבר שלו. הוא היה הגיבור של המשפחה", אמרה.
היום (רביעי) בשעה 17:00 יתקיים טקס אזכרה במלאת 100 שנה לנפילת חיילי הגדודים העבריים בהר הצופים שבירושלים. בטקס ישתתפו משלחת הקהילה היהודית מהעיר האל בבריטניה, נציג הנספחות הצבאית הבריטית, צאצאי הלוחמים הגדודים העבריים ומוקירי זכרם.