גל השרפות שהשתולל ברחבי הארץ בנובמבר 2016 היה החמור ביותר בתולדות מדינת ישראל מבחינת היקף הנזק לרכוש ולסביבה. לפי נתוני המשטרה חלק ניכר מ-1,700 השרפות שפרצו נגרם כתוצאה מהצתות על רקע לאומני, ועדיין, הן לימדו פעם נוספת כי אירועי חירום בעתות שגרה פורצים בדרך כלל ללא שום התרעה מוקדמת, ועל הרשויות לדאוג שהן נערכות לכל תרחיש מבעוד מועד.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
דוח מבקר המדינה בנושא השרפות מלפני שנתיים שהתפרסם היום (ראשון) מציג תמונה עגומה ולפיה הרשויות המקומיות וגופי החירום שנבדקו לא נערכו מראש כראוי ולא יישמו באופן מלא את לקחי העבר ואת ההמלצות שהובאו בדוחות קודמים של המבקר. "גל השרפות בנובמבר 2016 חזר והציף את הליקויים שהועלו בדוחות קודמים ונשארו בעינם, בלא שתוקנו", כתב מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף שפירא.
בדוח, תחת השם "היערכות הרשויות המקומיות לשרפות, תפקודן במהלך גל השריפות בנובמבר 2016, פיצוי הניזוקים והעלויות למשק", המבקר קובע כי מבלי שהיה גורם ממלכתי אחד שאמון על היערכות הרשויות למצבי חירום, הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה לא היו ערוכים מספיק כדי להתמודד עם היקף הנזק הגדול.
אף שמרבית הגופים פעלו במתכונת חירום, בשום שלב בגל השרפות לא טרחו להכריז על אירוע אסון המוני או מצב חירום אחר. המבקר מצא כי לא התקיים דיון מדובר בנוגע לצורך בהכרזה כזו. הדוח חושף ליקויים בפינוי האוכלוסייה ובמיוחד בפינוי מוסדות חינוך.
המבקר גם מתח ביקורת חריפה על הסחבת המתמשכת וגלגול האחריות בין גופי הממשלה השונים שלדבריו הקשו על המדינה לתת את המענה הדרוש לאור הסכנה לחיי אדם ולרכוש. לדבריו, חוסר היכולת של משרדי הממשלה להגיע להסכמות תקציביות הביא לכך שמ-2014 ועד היום עדיין לא אושרו תקנות וכללים לרשות הארצית לכבאות והצלה בנוגע להגנה על יישובים מפני שרפות.
"העיכוב הנמשך ארבע שנים יוצר מצב שאין הדעת סובלת-רשות הכבאות אינה יכולה להורות לרשויות המקומיות כיצד להיערך למניעת שרפות בתחומן, לפקח על יישום הוראותיה ולאכוף אותן", כתב המבקר. "שרפות רחבות היקף נוספות שיסכנו יישובים צפויות להתרחש במוקדם או במאוחר ו'הכתובת היא על הקיר'. במציאות הנוכחית יתקשו הגופים הרלוונטיים לתת מענה לסכנה המוחשית הצפויה לחיי אדם ולרכוש".
המבקר מצא גם ליקויים מהותיים בהיערכות הרשויות המקומיות שנבדקו לשריפות רחבות היקף. בין היתר, לא הכינו תוכניות ליצירת מעטפת הגנה היקפית מפני שריפות. חלקן לא הכשירו אזורי חיץ ודרכי מילוט, לא הקימו תשתיות מים מספקות ולא תרגלו את מערכי החירום שלהן לתרחישי שריפות. "קו חיץ תקין סייע למנוע שרפת בתים", כתב המבקר.
לרשות המסים עדיין אין מדיניות לפיצוי
בין 22 ל-29 בנובמבר השתוללו ברחבי הארץ 1,700 שרפות יער וחורש ב-58 מוקדים. במשך אותו שבוע כילו הלהבות שטחים בהיקף של יותר מ-41,000 דונם במהלכן נפגעו כ-1,900 דירות, מהן כ-580 נפסלו למגורים. נזק נגרם ל-123 כלי רכב. הנזקים שנגרמו במהלך גל השרפות ועלויות ההתמודדות הסתכמו ב-647 מיליון שקלים לפחות. למרבה המזל לא היו קורבנות בנפש, ומבקר המדינה ייחס זאת במידה רבה לתושייה שגילו כוחות הכיבוי וההצלה בשטח.
בדוח שפורסם במאי 2013 התריע המבקר על ליקויים ביכולת להתמודד עם שרפות בבניינים רבי קומות. "בעת שרפה עלולים רבי הקומות להיות מקור לסכנה עד כדי 'מלכודת מוות' למתגוררים בהם", כתב אז המבקר. בדוח הנוכחי המבקר קבע כי אין בידי רשות הכבאות נתונים על מספר רבי הקומות והמבנים הגבוהים בישראל לפי מחוזות ויישובים ולפי שנת בנייה.
המבקר המליץ לרשויות המקומיות להעביר לרשות הכבאות נתונים על גובהם של בנייני רב-קומות בתחומיהן "בהקדם וללא דיחוי". נוסף על כך, נכון לספטמבר 2018 נושא תחזוקת מערכות כיבוי אש בבניינים רבי-קומות עדיין לא הוסדר בחוק.
לפי נתוני רשות החירום הלאומית 73% מכלל הרשויות המקומיות בישראל, שבהן מתגוררים 46% מאוכלוסיית המדינה, סווגו כ"מתקשות" או "עלולות להתקשות" בהיערכות למצב חירום. לדברי המבקר, עד היום לא נקבע מדד מחייב למוכנות הרשויות המקומיות למצבי חירום, לרבות מצבי חירום אזרחיים. "כל אחד מהגופים המאסדרים - פקע"ר, רשות פס"ח (שירותים חירום פינוי, סעד וחללים במשרד הפנים – א"א) ומינהל החירום - משתמש במדד משלו להערכת מוכנות הרשות המקומית לחירום", כתב השופט בדימוס שפירא.
סוגייה נוספת שבה עוסק הדוח היא הפיצויים שניתנו לתושבים שרכושם ניזוק והפיצוי לרשויות המקומיות. לאור העובדה שחלק ניכר מהשרפות נגרמו כתוצאה מהצתות על רקע לאומני, מנהל רשות המיסים החליט להגדיר הצתות אלו כ"שעת חירום - זמן לחימה". בשל כך, קרן הפיצויים הקימה בתוך כמה ימים מפרוץ האירועים ארבעה מוקדי טיפול בנזקי השרפות.
לדברי המבקר, עד סוף מאי 2018 הקרן סיימה את הטיפול בכ-97% מהתביעות שהוגשו. עד כה שילמה הקרן לניזוקי גל השריפות סכום כולל של כ-260 מיליוני שקלים. לעומת זאת, רשות המיסים טרם קבעה מדיניות בנוגע לפיצוי על נזקים ליער ולחורש למרות שהתבקשה לקבוע זאת בעבר. "הדבר הביא לאי-בהירות, עיכב בירורן של תביעות ומנע העברת כספים לניזוקים", קבע המבקר.