תגלית ארכיאולוגית מרגשת שנחשפה בירושלים הוצגה לראשונה היום (שלישי) במסיבת עיתונאים של רשות העתיקות ומוזיאון ישראל. מדובר בכתובת אבן מתקופת בית שני (המאה הראשונה לפני הספירה), שמציינת את שמה של ירושלים באותיות עבריות בכתיב מלא - כפי שהוא מוכר בימינו.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

את הכתובת גילו בחורף האחרון ליד בנייני האומה בבירה, בחפירה שניהלה ארכיאולוגית רשות העתיקות דנית לוי לפני סלילת כביש חדש. במהלך החפירה נחשפו יסודות מבנה מהתקופה הרומית שנתמך בחוליות עמודים. גולת הכותרת היתה חוליית עמוד אבן עגולה, ששולבה במבנה הרומי בשימוש חוזר ועליה כתובת ארמית באותיות עבריות, האופייניות על פי צורתן לימי הבית השני, סביב ימי שלטונו של הורדוס.

זו לשון הכתובת שנחשפה:
חנניה בר
דודלוס
מירושלים

"כבן העיר ירושלים אני חש התרגשות גדולה בקריאת הכתובת הזו שנכתבה לפני 2,000 שנה", אמר פרופסור עידו ברונו, מנכ"ל מוזיאון ישראל. "במיוחד כאשר מדובר בכתובת שנגישה לכל ילדה וילד שלמדו לקרוא בשפה חיה שעושה שימוש באותו הכתב מזה למעלה מאלפיים שנה".

ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות ד"ר יובל ברוך ופרופסור רוני רייך מאוניברסיטת חיפה, שקראו וחקרו את הכתובת, מציינים כי "כתובות מימי הבית הראשון והשני המציינות את השם ירושלם או ירושלים נדירות ביותר". לדבריהם נדיר יותר למצוא את השם ירושלים בכתיב מלא כפי שמקובל לכתוב את שם העיר בימינו. "למעשה, זוהי כתובת האבן היחידה מתקופת הבית השני המוכרת במחקר, המציינת את השם ירושלים בכתיב מלא. מופע כזה מוכר פעם אחת בלבד בתקופת בית שני, על מטבע מימי המרד הגדול ברומאים (66-70 לספירה)".

_OBJ

נדירות השם בכתיב המלא עולה גם מן המקרא, שבו העיר מופיע 660 פעמים, אך רק בחמישה מקרים מאוחרים יחסית מדובר בכתיב מלא. "ההקשר הארכיאולוגי של הכתובת אינו מציע פתרון לשאלה באיזה מבנה שובצה הכתובת במקור או מי היה חנניה בן דודלוס", ציין דודי מבורך, אוצר בכיר לארכאולוגיה במוזיאון ישראל. "עם זאת סביר להניח שהיה קדר אומן, בן לקדר אומן, שאימץ לעצמו כינוי מן המיתולוגיה היוונית, בעקבות דידאלוס האומן האגדי. מעניין שבחר להוסיף לייחוסו המשפחתי גם את מוצאו מירושלים השכנה".