העולם כולו עבר לא מעט מהפכות ושינויים מאז התחלף המילניום. מחקר חדש שמתפרסם הבוקר (ראשון) מצביע על ההשפעה של העידן המודרני על החברה החרדית בישראל וממנו עולה כי גם החברה הסולדת ביותר משינוי לא מוגנת לחלוטין מהשפעות התקופה. נתוני העוני במגזר החרדי יורדים לצד עלייה בהשכלה ובמעורבות בשוק העבודה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"שנתון החברה החרדית בישראל לשנת 2017", של המכון הישראלי לדמוקרטיה ומכון ירושלים למחקרי מדיניות מצביע על המשך כניסת החרדים למערכת ההשכלה הגבוהה, עליה בקרב הניגשים לבגרות ומגמות חיוביות בתחום התעסוקה, אם כי נרשמה בלימה בתחום זה. כמו כן, השנתון מציג את המשך הפערים בהכנסות ובתשלומי המסים בין האוכלוסייה החרדית לאוכלוסייה הכללית.
השנה הגיע לראשונה מספר החרדים בישראל למיליון והם מהווים 12% מהאוכלוסייה בישראל. עד שנת 2030 צפויה החברה החרדית להוות 16% מכלל האוכלוסייה, וב-2065 יהוו שליש מהאוכלוסייה בחברה הישראלית ו-40% מהאוכלוסייה היהודית. עם זאת, מאז שנת 2005 חלה ירידה בשיעור הפריון של נשים חרדיות: אם בשנת 2003 ממוצע הילדים לאישה חרדית היה 7.5, כיום הוא עומד על 6.9, לעומת 2.4 לנשים יהודית לא חרדיות.
יותר בני ישיבות - וגם זינוק בנתוני הבגרות
היקף הניגשים לבגרות במערכת החינוך החרדית עלה מ-23% בשנת 2005 ל-33% בשנת 2015. את הגידול, ניתן לזקוף בעיקר לעובדה, כי בתוך עשור עלה מספר הבנות החרדיות הניגשות לבגרות מ-31% ל-51% בעוד שבקרב הגברים ניכרה דווקא ירידה מ-16% בשנת 2009 ל-13% בשנת 2015.
בין השנים 1999-2012 גדל מספרם של בני הישיבות והאברכים ב-4% מדי שנה, ובין השנים 2012-2014, בהן היו החרדים מחוץ לממשלה, ירד מספרם ב-16%, ככל הנראה כתוצאה משילוב של הורדת גיל הפטור מצה"ל והקיצוץ בתמיכה בישיבות. בהתאם למגמה זו, בשנת 2016 חזר ועלה מספר בני הישיבות והאברכים ב-4%.
מספר התלמידים החרדים במערכת ההשכלה הגבוהה גדל פי 10 בעשור האחרון מ-1,000 ל-10,800 - 69% מהם נשים. כיום לומדים גם כ-1,500 סטודנטים חרדים לתארים מתקדמים. התפלגות תחומי הלימוד של הסטודנטים החרדים לתואר ראשון שונה מהותית מהאוכלוסייה הכללית: 34% מהסטודנטים החרדים לומדים חינוך - לעומת 18% באוכלוסייה הכללית, 11% לומדים מקצועות עזר רפואיים - לעומת 6% באוכלוסייה הכללית ורק 8% לומדים הנדסה לעומת 18% מהאוכלוסייה הכללית.
שינוי מעודד בשיעור העוני
ההכנסה החודשית של משק בית חרדי (12,616 שקלים בחודש) קטנה ב- בכ-35% מההכנסה של משקי הבית היהודים הלא חרדים. כשמשווים את ההכנסה לנפש, הפער גדל ל-171%. רק 65% מההכנסה במשק בית חרדי מבוססת על עבודה לעומת 78% במשקי הבית היהודים הלא חרדים. בהתאם, 24% מההכנסות של החרדים הן מקצבאות ורק אחוז אחד מההכנסה מבוסס על הון, פנסיה וקופות גמל (לעומת 10% בקרב היהודים הלא חרדים).
שיעור העוני של החרדים ירד בשנת 2016 ל-45%, השיעור הנמוך ביותר מזה למעלה מעשור. זאת כתוצאה מהמגמה המאפיינת את המגזר החרדי בשנים האחרונות של כניסה למעגלי התעסוקה ועליה בתמיכות הממשלתיות. בשיאו, בשנת 2005, שיעור העוני בקרב חרדים עמד על-58%, זאת לאחר קיצוץ קצבאות הילדים ותשלומי העברה.
מאז שנת 2002, זינק מספר החרדים העובדים מ-35% בקרב גברים ו-50% בקרב נשים ל-52% ו-73% בהתאמה. עם זאת, בשנים 2015 ל-2016 נפסקה העלייה הרציפה שראינו בשנים האחרונות. ניתן לשער, כי למדיניות הממשלה הנוכחית, שהקטינה את התמריצים ליציאה לעבודה והגדילה את התמיכה באברכים ובני הישיבות, היא היה חלק בבלימת המגמה. השכר הממוצע של העובדים החרדים נמוך משמעותית מזה של היהודים הלא חרדים, ועומד על 6,701 שקלים לעומת 10,776. ההפרש בין שכר הגברים החרדים לגברים היהודים הלא חרדים עומד על 39% לעומת 32% בקרב הנשים.
בשנת 2016, חרף ביטול חוק השוויון בנטל, 34% מבוגרי מערכת החינוך החרדית התגייסו לצה"ל או לשירות אזרחי (כ-3,500 גברים חרדים). עם זאת, בשנה החולפת, לא עמד צה"ל ביעדי הגיוס שלו, בייחוד בשירות האזרחי, אליו פנו 667 מתנדבים לעומת היעד שעמד על 2,000 מתנדבים. 81% מהמתגייסים החרדים העדיפו את השירות הצבאי ורק 19% את השירות האזרחי.