כשעמית שטיינהרט, רכז הביטחון של הר אדר, פונה מזירת הפיגוע ביישוב בשבוע שעבר כשהוא פצוע אנושות, איש לא האמין שתוך שבוע הוא יעמוד על רגליו בדרכו הביתה. "בשנייה שחטפתי את הכדור בכתף הבנתי שאני בפיגוע ונכנסתי למצב תפעול", הוא משחזר. "ב-7:20, כשהגיעה התגבורת, הרשיתי לעצמי להתיישב, לקחת נשימה וביקשתי לדבר עם אשתי. לא הייתי בטוח שאני אגיע הביתה".
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"המצב היה מוגדר בין בינוני לאנוש", מתאר שטיינהרט. "הכדור עשה שני חורים בסרעפת, הריאה השמאלית קרסה. הכדור השני כמעט פגע לי בעמוד השדרה, אבל העצם הגדולה עצרה אותו. חטפתי, ואני עדיין עומד על הרגליים. קצת עקום, אבל זה יתיישר מאוד מהר".
ביום שלישי שעבר בשעה 7:20 בבוקר עמית התייצב בעמדת הבידוק בשער האחורי של היישוב הר אדר שבפאתי ירושלים. בבוקר הזה, כמו בכל בוקר שגרתי בעבודתו, הוא הכניס ליישוב את הפועלים הפלסטינים שמוכרים לו היטב. את חלקם הוא מכיר ממש באופן אישי.
"תמיד הייתי יוצא מהאוטו, לוחץ להם יד, יושב לשתות איתם", הוא מספר. "כמה וכמה פעמים ישבתי לאכול איתם. עם המחבל יצא לי אולי לשתות קפה פעם אחת. נימר היה בן אדם שמאחר, הוא תמיד היה אחרון. כשהוא היה בא ידעתי שסיימתי את הבוקר".
"זו הפעם הראשונה שהרגתי בן אדם, ואני לא מתחרט"
אלא שבבוקר הזה, ההגעה של אותו מחבל, נימר, הייתה רק תחילת הסיפור. באותן דקות, 7:20 בבוקר, ילדי בתי הספר והגנים בדיוק מגיעים אל המוסדות, 200 מטרים משער הבידוק בו נמצאים המחבל ועמית. "מה שהחשיד אותו זו העובדה שהוא לא ציית לנהלים", הוא מספר.
לדבריו, מה שעבר לו בראש באותם רגעים היה לעצור אותו ולהוציא אותו מהמחסום. "הסתובבתי לטנדר להביא עט, וזו השנייה שהכול התפוצץ", המשיך לשחזר. "אחרי שהפלתי אותו בפעם הראשונה הוא קם וניסה עוד פעם, הוא לא נכנע לשנייה. הוא המשיך. חטפתי עוד אחד, וזה כבר היה הסוף".
גם היום, הוא זוכר את החברים שלחמו שם לצדו ונרצחו בפיגוע. הוא מודה למאבטח אורי אריש ז"ל, שהציל את חייו במו ידיו. "אורי התעמת איתו בידיים בניסיון לנטרל אותו מהנשק, אבל ככל הנראה הוא כבר נפגע", המשיך.
"אורי הוא זה שבעצם נתן לי את השנייה או שתיים להגיב, כי הוא גם צעק: 'עמית, הצלתי אותך', והוא הסתכל עליי. הוא היה שם והוא ידע שאני זה שמסיים את מה שהוא התחיל, פחות או יותר. זו הייתה הפעם הראשונה ששלפתי את האקדח ויריתי בבן אדם. זו הפעם הראשונה שהרגתי בן אדם, ואני לא מתחרט על זה".