מאגר ובו 67 אלף בקשות מתקופת המנדט הבריטי להתאזרחות בפלשתינה בין השנים 1937-1947 נחשף היום (חמישי), בהן גם של מי שיהפכו לימים לאנשי מפתח במדינת ישראל. בין הבקשות ניתן למצוא את תיק ההתאזרחות של נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס ז"ל - אז עדיין שימל פרסקי - הכולל מסמכים חתומים בכתב ידו בהם הוא מצהיר כי הוא עוסק בחקלאות ומעוניין לעברת את שמו לשמעון. בקשה אחרת היא של הסופר דן בן-אמוץ, שביקש להאיץ את הליך ההתאזרחות, וכן חתן פרס ישראל לתקשורת דב יודקובסקי, שצירף לבקשתו מכתב המלצה מיהודה מוזס.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
המאגר הוא פרויקט של חברת MyHeritage, שמתמחה בפיתוח כלים לבניית אילנות יוחסין. הבקשות, שאורכן כ-15-20 עמודים כל אחת, מכילות את שמותיהם של 206 אלף בני אדם וכן כתובות ותאריכי לידה של המבקשים ובני משפחותיהם.
לכל בקשה שהוגשה צורפו מכתבי המלצה משני בני אדם התומכים בבקשה, ומעניקים חסות על המבקש להתאזרח. בין הממליצים על המבקשים השונים ניתן למצוא אנשים כמו ראש הממשלה לשעבר גולדה מאיר, השר לשעבר שלמה הלל, השחקנית חנה רובינא, הסופר יהודה בורלא, דוד פלורנטין ועוד.
רבים ממבקשי ההתאזרחות היו יהודים שהצליחו לברוח רגע לפני השואה מאירופה, וכן ניצולים שהגיעו ארצה אחריה. לצדם מופיעות בקשות התאזרחות של יהודים ממדינות ערב שהגיעו לפלשתינה כדי לממש את החלום הציוני, וכן יהודים שנולדו בארץ.
"לאחר עבודה יסודית של דיגיטציה ומפתוח, אנו שמחים לצרף ל-MyHeritage ולהנגיש למשתמשינו את אחד האוספים המשמעותיים ביותר של רשומות היסטוריות בתולדות המדינה", התגאה מנכ"ל ומייסד החברה, גלעד יפת. "רבים מתושבי המדינה כיום, וכן יהודים ברחבי העולם שיש להם קרובים בישראל, יוכלו למצוא במאגר זה מסמכים ותמונות של בני משפחתם האהובים, למצוא פרטים חדשים ומפתיעים אודותיהם ולהתרגש מהגילויים".
המאגר נוצר בשיתוף פעולה בין MyHeritage וארכיון המדינה. בחברה עבדו בשנה האחרונה על יצירת אינדקס דו-לשוני, שנועד להנגיש באיכות הגבוהה ביותר את המסמכים ההיסטוריים הללו למשתמשים. עם זאת, המאגר אינו שלם שכן תיקי בקשה רבים לא שרדו.
"מדובר באוסף היסטורי, ייחודי ומרגש, המעניק הצצה מסויימת לאוכלוסיית היהודים בארץ טרום הקמת המדינה", מספר בהתרגשות גנז המדינה ד"ר יעקב לזוביק, "מעניין לעלעל במאגר ולמצוא בו מקרים ובני משפחה שחיו בארץ בתקופה זו. יש בארכיון המדינה מסמכים רבים ובהם מיליוני שמות, של כל מי שחי בארץ. את רוב המסמכים לא ניתן עדיין לפתוח בגלל חוקי הגנת הפרטיות. אוסף בקשות ההתאזרחות, בהיותו בן למעלה משבעים שנה, הוא טעימה ראשונה של העושר שבארכיון, ומאפשר ללמוד אודות רבים מן היהודים שחיו בארץ בתקופת המנדט, בעיקר מי שעלו אז וביקשו אזרחות אך גם וותיקים שסייעו לעולים בעבודה, בדיור או בהמלצות.
האוסף מצטרף למעל מ-18 מיליון עמודי תיעוד סרוק הנמצאים באתר הארכיון, ובהם מגוון גדול של תיעוד מישיבות ממשלה עד לתצלומי אזרחים בתקופות שונות", הוא מוסיף.