יותר מאלף בני אדם התייצבו הערב (רביעי) בטקס לזכרו של הפטום זרהום, אזרח אריתריאה שנרצח בפיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע. מרביתם לא הכירו את זרהום, אבל הגיעו להדליק נרות ולזעוק זעקות כאב, זאת על רקע התמונות הקשות בהן נראים אזרחים מבצעים בו לינץ' משום שסברו כי מדובר במחבל.
"אני לא קרוב משפחה, אבל היה לי חשוב לארגן טקס לזכרו", אמר ג'וני גויטום, חברו של זרהום. "אני כאן 6 שנים ואני חושב שהקהילה האריתראית לא הייתה כל כך מזועזעת מאף מקרה בעבר".
הסרטונים המזעזעים של הלינץ' שהופצו ברשתות החברתיות לא פסחו מעל חברי הקהילה: "ראיתי את הסרטונים שהופצו והזדעזעתי", סיפר גויטום . "בדרך כלל שמישהו מת באריתריאה עושים טקס ארוך. בגלל שזה היה כל כך קשה, החלטנו לעשות את זה היום".
עדן טספמריה, גם היא מאריתריאה, הגיעה אף היא לחלוק כבוד להפטום. טספמריה מספרת שמימיה לא צפתה בתמונות כמו שראתה בתיעוד הלינץ'. "אם זו הייתה ירייה אחת הייתי מבינה שזו טעות, אבל בפעם השניה ושלישית זו כבר לא טעות", אמרה. "ככה דאע"ש עושים בסיני".
"הייתי מצפה לראות כאן יותר ישראלים"
טספמריה תהתה מדוע המשטרה לא עצרה את המכות שהטיחו התושבים בהפטום. "אנחנו מגיעים מאותו אזור באריתריאה, וזה כואב לכולנו", היא ציינה. "אנחנו גם בני אדם. לא כלבים. היינו תשעה חודשים בבטן כמו כולם. למה מתייחסים אלינו ככה? למה? אם זה היה לבן, היה כבר ישר מגיע דוקטור ומטפל בו - לא היו ממשיכים להכות אותו".
מרבית המשתתפים בטקס היו מבקשי מקלט מסודן ואריתריאה, אולם בין הנוכחים ניתן היה למצוא גם ישראלים בודדים. "היה לי חשוב להגיע לכאן", הייתה יעל שכטר שהגיעה לגינת לוינסקי. "זה היה לינץ' אצלנו, ולא משנה מי הנפגע. גם אם זה היה כל איש אחר מכל גזע אחר, לא הייתי רוצה שיעשו את זה לנמלה".
שכטר מתחה ביקורת על חבריה. "הייתי מצפה לראות כאן יותר ישראלים", הבהירה. "יש כאן נוכחות מרשימה של בני הקהילה אבל זה נוגע לכולנו. היו צריכים להגיע יותר ישראלים. למרבה הזוועה הם לא נחשבים בעיני חלקים נרחבים בציבור הישראלי".