השבוע הודיע מפעל "מגבות ערד" על סגירת שעריו ויותר מ-200 עובדים איבדו את מקור פרנסתם, ובנגב חוששים מגל פיטורים נרחב יותר באזור. בשיחה עם חדשות 2 Online מפרטים ראשי רשויות בנגב אודות חוסר היציבות באזור מוכה האבטלה, מצהירים כי פיטורים נוספים יפגעו אנושות בכלכלה ופונים בתחינה לממשלה: "רוצים שממשלת ישראל תבין שמדובר בשעת חירום".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"סגירת מפעל כמו 'מגבות ערד' מטלטל מהיסוד עיר כמו ערד", הסביר בני ביטון, ראש עיריית דימונה ויו"ר פורום ערי הפיתוח. "לעיר קטנה שמונה 30 אלף תושבים, פיטורים בסדר גודל כזה מהווים מכה אנושה. מדובר כמעט ב-10%, זה המון. אם אין לענף הטקסטיל זכות קיום חייבים לספק חלופה. אי אפשר להשאיר את התושבים עם כזה שבר. אני קורא לשר בנט לספק לנו אלטרנטיבות ופתרונות", הכריז ראש העיר.
ביטון הדגיש עד כמה מצב התעסוקה בנגב עגום: "הרבה שנים מבטיחים לנו שתהיה תעסוקה אבל אפילו את הקיים לא משכילים לשמר. יש לנו מערכת חינוך מצויינת, בדימונה אנחנו בונים כעת 7,500 יחידות דיור חדשות, אך עם חינוך ומגורים ברי השגה לא הולכים למכולת. אני רוצה שממשלת ישראל תבין שמדובר בשעת חירום. האבטלה היא לא גזרה משמיים. זו תוצאה של החלטות ממשלה".
לדברי ראש עיריית דימונה, בלי תעסוקה אנשים לא יישארו בדימונה: "אמרתי לרון חולדאי שנמאס לי לייצא את הילדים שלנו למדינת תל אביב. 50% מתקציב העירייה הולך לחינוך אבל אחרי שהילדים שלנו גומרים את הצבא הם עוזבים את העיר, לא בגלל שהם לא רוצים לגור בדרום, אלא כי אין להם תעסוקה. אני מוקיר ומעריך את פעולת הממשלה למען הנגב - אנחנו לא ראשי ערים בכייניים, אך על הממשלה להיכנס לעובי הקורה".
"הסיכוי למשוך לכאן מפעלים חדשים הוא קלוש"
גם התמונה שצייר ראש עיריית אופקים, יצחק דנינו, לגבי מצב התעסוקה בעירו הינה תמונה קודרת. "לצערי הרב אופקים סובלת מאבטלה חמורה ביותר, כמעט פי שניים מהממוצע הארצי. התעשייה כמעט שלא קיימת באופקים. הממשלה יודעת ויכולה לספק הטבות למפעלים הגדולים ולסבסד עלויות, אך משום מה ההטבות מהן נהנה האזור פוסחות על העיר אופקים. כשיזמים שומעים את התעריפים הדרושים להקמת מפעלים הם בורחים. הסיכוי למשוך לכאן מפעלים חדשים הוא קלוש", טען בשיחה עם חדשות 2.
דנינו סיפר כי אופקים סובלת לא רק מאחוזי אבטלה גדולים, אלא גם ממשכורות נמוכות: "גם אלו שיש להם עבודה מרוויחים בממוצע קרוב לשכר המינימום - השכר הממוצע באופקים עומד על כחמשת אלפים שקלים. השילוב הזה של מחסור בתעסוקה והכנסה נמוכה גורם לכך שאופקים היא עיר חלשה".
בשיחה עימו הדגיש דנינו כי טענותיו אינן בגדר בכיינות: "אנו יודעים להיות חזקים ולהוביל את האזור לצמיחה, אבל אנחנו זקוקים לתמיכה של הממשלה. בלי עידוד תעסוקה היזמים פשוט לא יגיעו. יש חלון הזדמנויות שאם ייסגר ההטבות לא יהיו רלוונטיות. אני מרגיש שנתנו תקווה לתושבים אבל אם תוך שלוש שנים התקווה הזו לא תיפרע אנשים יאבדו אותה. הממשלה חייבת להבין שחלון ההזדמנויות הזה לא יישאר פתוח עוד זמן רב".
"חייבים להוביל עוד מפעלים דרומה"
מיכאל ביטון, ראש עיריית ירוחם, תיאר מציאות מעט פחות עגומה בעירו, מכיוון שלדבריו המפעלים באזור קיבלו השקעה ניכרת ובעקבות כך התחזקו: "בארבע השנים האחרונות השקיעו המפעלים הקיימים בעיר קרוב למיליארד שקלים. זה מספר חסר תקדים". עם זאת, ביטון הדגיש כי חייבים להילחם באבטלה בעירו: "ירוחם סובלת מרמת אבטלה גבוהה מהממוצע, ולכן חייבים להוביל מהלך של הורדת מפעלים דרומה".
ביטון סיפר כי ברמת חובב מועסקים כעשרת אלפים עובדים אך רק כעשרה מהם גרים בירוחם:"זה לא עוזר לי שיש תעשייה מפוארת באזור אם היא לא מעניקה תעסוקה לתושבים. חייבים לשנות את מגמת ההתמרכזות של התעשייה ולהוביל עוד מפעלים דרומה". לדבריו מגמת הצמיחה ממנה נהנית העיר היא תוצאה של מהלכים שמובילה העירייה: "אנחנו לא מחכים לממשלה שתעשה את המעשה הנכון, אנו מבצעים בעצמנו את מה שאנו יכולים לעשות ברמה המקומית, אך זה לא פותר את הממשלה מהאחריות לעודד יזמים ולהסיר חסמים".
עם זאת, ראש עיריית ירוחם ספג עידוד מהגברת ההתייחסות הממשלתית לעירו: "יש גם דברים חיובים מאוד שעושה הממשלה. בארבע השנים האחרונות התקבלו שלוש החלטות ממשלה בנוגע לירוחם. 60 שנה לא דנו בממשלה בירוחם. תשומת הלב הממשלית היא דבר מבורך, אבל הממשלה צריכה לעשות עוד דברים גדולים לטובת הנגב. היא עשתה דברים יפים אבל אנחנו משוועים לעוד מקומות עבודה", טען.