מאבקי השכנים על המפה: גם לאחר אווירת הסליחה של יום כיפור, המשטרה נקראת למאות תלונות מדי יום על רעש, הפרעת מנוחה וסכסוכי שכנים. רבים מכם בוודאי חושבים שהעיר שלכם סובלת ממגפת רעש ומריבות, אך האם התחושה נכונה? ביררנו עבורכם באילו ערים צריך להשכין שלום בין השכנים, על מנת שיסכימו להיות אושפיזין בחג.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
מאתר המשטרה עולה כי העיר שבה היו בשנת 2014 הכי הרבה תלונות על רעש וסכסוכי שכנים היא תל אביב-יפו - העיר השנייה בגודלה - כ-16,400 עבירות רעש ו-2,600 מקרים של סכסוכי שכנים בהם נדרשה המשטרה להתערב מחודש ינואר ועד לסוף חודש ספטמבר.
כאשר מחשבים את גודל האוכלוסייה, מתגלה כי בתל אביב דווחו השנה עד כה 46 עבירות לכל אלף תושבים. דווקא ירושלים, העיר הגדולה בארץ, נמצאת במקומות האחרונים מתוך 20 הערים הגדולות בארץ - רק 9,987 עבירות נרשמו (12 לכל אלף תושבים בעיר הבירה). ברוב ערי גוש דן, שדורגו במרכז הטבלה, דווחו כ-20-30 עבירות לכל אלף תושבים. העיר הרגועה ביותר מתוך ה-20 הגדולות היא גם הקטנה שבהן - נצרת - עם 191 תקריות, שהן שתי עבירות לאלף תושבים.
בשנת 2013, לעומת זאת, הובילה את הטבלה באר שבע עם 94 תקריות לכל אלף איש, ותל אביב דורגה במקום השני עם 92 עבירות. גם בשנה זו דורגה ירושלים בתחתית הטבלה עם 28 עבירות לכל אלף איש, ונצרת סגרה שוב את הרשימה עם 361 עבירות בלבד.
הנתונים, המפתיעים בחלקם, נחשפו לאחרונה על ידי המשטרה במסגרת מאמצה להגביר את השקיפות. לצורך מטרה זו נחשפים בהדרגה חלק מנתוני הפשיעה לציבור ולאפשר את פילוח הנתונים לפי עיר ורחוב. בשלב זה כולל הפרוייקט נתונים לגבי פשיעת רכוש, אכיפת תנועה ופניות בנוגע לאיכות החיים. במשטרה הדגישו כי הדיווח בשלב זה הוא על מספר העבירות ולא כמות התיקים שנפתחו.
איך להימנע מסכסוכים בתקופת החגים ואיפה להציב את הסוכה?
לא כל הסכסוכים בין השכנים מגיעים למשטרה: אזרחים רבים פונים לאגודה לתרבות הדיור על מנת שתסייע להם. בשנת 2013 טיפלה האגודה בכ-90,000 פניות, ובאגודה הסבירו כי מדובר בעלייה של כ- 10% בפונים בהשוואה לשנת 2012. השנה הצפי הוא לכ-100 אלף פניות בשנה. על פי הערכת האגודה, העלייה בפניות נובעת בעיקר מריבוי בניית רבי הקומות ברחבי הארץ המקשים על ניהול וגביית כספים.
גם חוסר ההיכרות בין השכנים הרבים עשוי להוביל לריב: על פי נתוני האגודה, רק 28% מהדיירים מכירים את כל שכניהם, ורק 18% מרגישים קרובים לשכניהם. מרבית הריבים נובעים מניהול ותפעול הבית המשותף והסוגיות הכלכליות הנובעות ממנו, לצד שימוש "לא סביר" ברכוש משותף כגון מחסן, גג, חדר מדרגות או חצר. גם מריבות אישיות יכולות להוביל לפנייה לסיוע חיצוני: 15% מהדיירים הפונים לאגודה לתרבות הדיור רבים בגלל עניינים אישיים, כגון רכילויות וחברויות שנקטעו, שהובילו לריבים על המרחב המשותף.
באגודה לתרבות הדיור ציינו כי בתקופת החגים חלה עלייה של 30% בכמות סכסוכי השכנים. על כן ממליצים באגודה לבנות את הסוכה "במקום שאינו מהווה מטרד לכלל הדיירים בבניין. אם יש בו מטרד הרי שאפילו דייר בודד יכול להטיל ווטו". בנוסף, הסבירו באגודה, "יש להימנע ככל האפשר מהשמעת מוסיקה ושירה בקול רם בתוך הסוכה ובשעות לא מקובלות".
גם מערכת החשמל המשותפת מובילה לעיתים לריבים, ולכן "אין להשתמש במערכת אלא לאחר קבלת הסכמה מפורשת של רוב בעלי הדירות - 51% לפחות". בניית הסוכה בגג, שהפכה למנהג נפוץ, מותרת רק אם המקום הוגדר מראש כמיועד לכך או אם וועד הבית ורוב בעלי הדירות אישרו זאת.
על מנת למנוע ריבים שעלולים להוביל לתלונה במשטרה, באגודה לתרבות הדיור ממליצים לדיירים לקבוע מראש נהלים לתקפות החגים, שיקבעו כיצד ומתי יש לפנות את האשפה, לטפל בשטחים המשותפים ולדאוג לניקיון המבנים. ראובן צדוק, מנכ''ל האגודה לתרבות הדיור, הסביר כי עדיף לפתור את המריבות בדרכי פשרה והבנה: "טוב שכן קרוב מאח רחוק - השכנים המסוכסכים יצטרכו להמשיך ולהיתקל אחד בשני בחיי היומיום". האגודה מפעילה מוקד ארצי לסיוע לדיירים, ומספרו *8484. כמו כן מופעל מוסד בוררות וייעוץ משפטי "און ליין" המספק מענה מיידי.