הילה שלם, בת 32 מחריש שעובדת כאחות יולדות ובתינוקיה בבית חולים מאיר, ידעה כבר מזמן שיום אחד היא תעניק לאישה שלא יכולה להביא ילדים לעולם את האפשרות להיות אמא. אחרי קשיים לא מעטים ומספר ניסיונות, לפני ארבעה חודשים זה סוף סוף קרה והיא ילדה תינוק בריא להדר וארז, זוג מצפון הארץ. היום מסתכלת לאחור בסיפוק ואומרת: "כולנו משפחה אחת גדולה".
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
הכל החל כשבמהלך לימודי הסיעוד שלה פגשה הילה לראשונה אישה שהייתה פונדקאית ונדהמה לשמוע ממנה את הסיפור המרגש על החוויה שעברה. משהו בסיפור הפונדקאות נגע בה והיא לא הצליחה להשתחרר. לאחר כמה חודשים הילה קראה בעיתון כתבה על פונדקאות ואז החליטה - זאת המתנה שהיא רוצה לתת לעולם ולזוג חשוך ילדים.
הילה התחתנה בינתיים, הקימה משפחה ולה ולבעלה נולדו שלושה ילדים. לפני כשנתיים היא הרגישה שהיא נמצאת בשלב בחיים שבו היא רוצה ויכולה להעניק למישהו אחר. "פתאום זה בער בי", היא מספרת בהתרגשות. "הבנתי שהרחם שלי יכול לעזור לנשמה הזאת לבוא לעולם. אז למה לא?".
לדברי הילה, בעלה התנגד תחילה למהלך: "הוא טען ובצדק שזאת חתיכת הקרבה - אלה תשעה חודשים של היריון לכל דבר, בדיקות וטיפולים". אבל, מהרגע שקבעה פגישה עם מלווה של פונדקאיות ומשפחותיהן, בעלה הצטרף אליה והסכים לקחת חלק.
את הדר וארז הילה ובעלה הכירו דרך המלווה שאיתה התייעצה לגבי הפונדקאות והחיבור היה מיידי. "הפגשנו אותם עם הילדים והכרנו להם אותם כזוג חברים שלנו", נזכרת הילה. "עשינו את זה בהדרגה. רק כשההיריון נקלט הסברנו לילדים שבגלל שהדר הייתה חולה, אמא תשמור לה ולארז על התינוק עד שהוא יוולד".
הילה הייתה צריכה לבקש אישור גם מהרב שלה. "יש דעות לכאן ולכאן במגזר הדתי", היא מסבירה. "חלק חושבים שהילד ייצא ממזר כי הוא בא מאישה נשואה וחלק רואים בזה את מצוות הפרו ורבו".
שני הניסיונות הראשונים של הילה להיכנס להיריון לא צלחו והיא מספרת שהדר (האם המיועדת) הציעה לה לנסות טיפולים אלטרנטיביים שהיא מעולם לא ניסתה כמו דיקור סיני ודמיון מודרך. "תמיד חשבתי לעצמי - אם הדר הייתה בהריון אלה הדברים שהיא הייתה עושה, אז היה לי חשוב להישאר בראש פתוח ולנסות כל דבר שהיא תבקש", היא משחזרת.
בניסיון השלישי, סיפרה הילה להדר שאצלם במשפחה כשהם רוצים שמשהו יסתדר הם קוראים את התיקון הכללי מפרקי תהילים. הדר, שמעולם לא קראה, החליטה שהיא מדפיסה את התיקון וקוראת גם היא. "אחרי שקראנו, ההיריון נקלט. לא יודעת אם בזכות זה", אומרת הילה בחיוך. "אבל זה עבד".
לפני תחילת ההיריון הילה הכינה את עצמה להגיע אליו מזווית אחרת. "לא הגעתי לזה ממקום אימהי", היא מסבירה. "לא קראתי לו 'חיים שלי', אפילו דיברתי אליו בגוף שלישי שיידע שההורים שלו מחכים לו שיבוא". הדר וארז הגיעו לכל הפגישות עם הרופא וליוו את הילה לאורך כל התהליך: "תמיד שלחתי להם סרטונים שלו וכולם היו שותפים להיריון".
על הקשר הטוב שהיה לה ולבעלה עם הדר וארז היא אומרת: "לא היו להם בקשות מיוחדות, רק שאשמור על עצמי. באתי מראש יותר גמישה ושמרתי על עצמי יותר. זה לא היריון רגיל, אני שומרת למישהו אחר על התינוק שלו".
הילה משתפת כי היו בסביבתה אנשים שהזהירו אותה מפני הרגע שאחרי הלידה, שבו תצטרך למסור את התינוק לבני הזוג. "התינוק הזה הוא לגמרי שלהם", היא מדגישה. "העוברים שלהם - אני פשוט הייתי 'תנור החימום' לתשעה חודשים". היא שבה ומזכירה כי הגישה שבה בחרה לעבור את ההיריון הזה הייתה שונה לעומת ההיריונות עם ילדיה: "לכן בלידה לא היה לי רגש של פספוס".
לפני ארבעה חודשים ילדה הילה את כרם ושלושת ילדיה הגיעו לבקר אותה ואת התינוק בבית החולים. היא מציינת כי עד היום משפחתה בקשר טוב עם הדר וארז - הוריו של כרם. "אנחנו סוג של משפחה אחת גדולה עכשיו", היא אומרת. "אני רואה את התמונות של כרם ומתמוגגת, אבל ממקום אחר".