בישיבת הממשלה הקרובה יעלו שרי האוצר והביטחון הצעת מחליטים בנושא שכר הסוהרים והמשרתים במוסד ובשב"כ שמשמעותה היא שרה"מ מקבל את עמדת האוצר לפיה תנאיהם של המשרתים והגמלאים הללו לא יושוו לתנאי משרתי הקבע בצה"ל. "מדינת ישראל הכריזה עלינו מלחמה", זעמו מובילי המאבק שמנהלים מזה שבועות את המחאה נגד האוצר.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"נסלים את המאבק והוא יורגש היטב בכבישים, ליד בתי השרים ובעיקר - במערכת הבחירות לרשויות המקומיות שמנהלים אנשי הליכוד ואנשי כולנו, מפלגתו של השר משה כחלון", הוסיפו.
הצעת המחליטים שתעלה למעשה מרוקנת מתוכן את החלטת הממשלה משנת 1979 שקובעת כי שכר הסוהרים והמשרתים במוסד ובשב"כ יושווה לתנאי השכר של משרתי הקבע. לפיכך לא תועבר תוספת של 7.3 אחוזים על היעדר ביטחון תעסוקתי כפי שמקבלים, מזה כ-12 שנים, משרתי הקבע וגמלאי צה"ל.
ההצבעה בישיבת הממשלה היא התנאי של אנשי היועמ"ש לעתור לבג"צ נגד החלטות שהתקבלו בכל ערכאות בית הדין לעבודה שעל פיהן המדינה חייבת לשלם את התוספת לשוטרים, לסוהרים ולאנשי השב"כ והמוסד רטרואקטיבית משנת 2006. בעוד מספר ימים פסק הדין יהפוך לחלוט ולא יהיה ניתן לשנותו.
בסך הכול מדובר בסכום כולל של כ-8 מיליארד שקלים שמגיע לכ-60 אלף משרתים וגמלאים. לטענת בכירי האוצר, אם ייקחו את הסכום מהתקציב יהיה מדובר ב"פיגוע כלכלי". אולם השר ארדן תקף ואמר כי מדובר בהפחדה. "ניתן לפרוס את התשלום הזה על פני 10 עד 15 שנים, כך שהפגיעה בתקציב לא תהיה כל כך משמעותית. לא יתכן שמדינת ישראל תפר התחייבות ותמנע מלשלם כספים שמגיעים בדין לאלה שלעיתים הקריבו את חייהם למען בטחונה", אמר ארדן.