אלה ימי שיא בעדר הבקר של קיבוץ גלעד ברמות מנשה. בכל יום נולדים עגלים חדשים והעבודה היא מסביב לשעון. אך הפרות שרועות בשדה לא יישארו בשטח הפתוח עוד זמן רב. מיד כשיחשיך הן ייכנסו בין גדרות.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
גידול בעלי חיים בתוך גדרות חשמליות הוא כבר מזמן לא דבר חריג בישראל. גניבות צאן ובקר מתרחשות מידי לילה, ובמלחמה הזאת כמעט ובלתי אפשרי לנצח. "לצערנו עיקר העבודה זה שמירה ונוכחות בשטח יותר מהעבודה עם העגלים", סיפר אמיר מורן, מנהל בקר בקיבוץ.
לפני עשר שנים החלה סמדר שיר, מהישוב כפר יהושע לנהל את המשק המשפחתי. לאתגר הגידול של אלפי הטלאים הצטרף גם החשש היומיומי מגניבות. פורצים שחדרו למשק גנבו בשנתיים האחרונות מאות כבשים וכמעט שגרמו לה לוותר על הכל.
"יש פה גם גדר חשמלית, וגם גדר רשתות, והם פשוט הצליחו לעבור את הגדר ולזרוק את הטלאים מעל הגדרות, לקחו מעל 100 טלאים", סיפרה סמדר. "בחמש שנים האחרונות היו 40 משקים פעילים, נשארו רק 24. אנשים סוגרים פשוט סוגרים, מתייאשים וסוגרים". כדי לא להפסיד את כל המשק, סמדר השקיעה יותר מ-200 אלף שקלים במערכות מיגון ובקרה. והבינה שבעסק הזה היא יכולה לסמוך רק על עצמה.
הפשיעה החקלאית היא מכת מדינה. מידי לילה מדווחים חקלאים מכל הארץ על אירועי גניבות של תוצרת, נזק לציוד והשתלטות על אדמות. כש-85 אחוזים משטח מדינת ישראל מוגדרים כחלק מהמרחב הכפרי - בה מגודלת עיקר התוצרת החקלאית, המלחמה הזאת, היא פעמים רבות קרב אבוד.
כוחות משמר הגבול אחראים על כל הפשיעה החקלאית בארץ, בשנה האחרונה הם שינו את האסטרטגיה. בכל לילה לצד השוטרים שמסיירים ביישובים ובדרכים החקלאיות מוצבים גם מארבים וכוחות תצפית שממתינים לחוליית גנבים. על פי נתונים שפורסמו בדו"ח מבקר המדינה השנה, הסיכוי שעבריין ייתפס במרחב הכפרי הוא נמוך מ-10 אחוזים מאשר במרכז הארץ. רק ב-4.5 אחוזים מהתיקים הוגשו כתבי אישום.
במג"ב מציגים נתונים לפיהם המבצעים המיוחדים עובדים ומתחילת השנה ירדה כמות אירועי הפשיעה ב-20 אחוזים לצד תפיסת חוליות על חם והצלחה להשיב לחקלאים ציוד שנגנב. ועדיין, בשטח לא מורגשת ההרתעה הזאת והעבריינים ממשיכים בשלהם.
במערכת הביטחון יודעים היטב מי עומד מאחורי הגניבות, אך למרות היקף התופעה, הם אינם מגדירים את האירועים על רקע לאומני - לכולם ברור שבראש ובראשונה זהו עסק כלכלי שמפרנס אלפים.
אז עם מה מתמודדים החקלאים? לפי נתוני משמר הגבול מתחילת השנה ועד אוגוסט נגנבו 23 טרקטורים, 1339 ראשי בקר וצאן ונפתחו 472 תיקי חקירה. הנזק לחקלאים נע בין 300-900 מיליון שקל בשנה. כל זאת לא כולל את תופעת ה"פרוטקשן" שבשל פחד החקלאים כמעט ואינה מדווחת.
את כרם הענבים שלו הקים מ' בנגב לפני 4 שנים. כבר בימי העבודה הראשונים היה מי שהבהיר לו שכאן הוא יזדקק לשמירה צמודה. "אני בתמימות אמרתי שעוד אין על מה לשמור, אחר כך נדבר. אחר כך הקמתי את הגדר, יומיים אחרי זה הרימו לי את השער, והסבירו לי - גם על גדר צריך לשמור".
בתחילת השנה עצרו במחוז הצפוני עשרות חברים בשתי כנופיות מהכפר טובא זנגריה שהטילו איימה על מאות חקלאים. אבל גביית דמי חסות בארץ רחוקה ממיגור. חקלאים רבים מהצפון ומהדרום ממשיכים לשלם מידי חודש אלפי שקלים לגורמים העבריינים.
הפשיעה החקלאית ואוזלת היד של גורמי האכיפה ימשיכו לגבות מחיר אישי וכלכלי גבוה מהמגזר המדמם ממילא.