פרסום ראשון: חוק ההסדרה נועד לתת פתרון חוקי להתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, שיאפשר למדינה להפקיע את השימוש בקרקע פלסטינית שעליה נבנו מאחזים של מתיישבים ישראלים. אך 5 חודשים לאחר אישור החוק בכנסת, חוות דעת שהוכנה ע"י משרד הביטחון מלמדת כי החוק בפועל עוזר יותר דווקא לפלסטינים - שזוכים מן ההפקר.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
מאז העברת החוק, נרשמה ירידה משמעותית בהיקף הריסות הבנייה הבלתי חוקית של פלסטינים ביהודה ושומרון. החוק במתכונתו הנוכחית מונע הליכי אכיפה כנגד 2,000 מבנים בלתי חוקיים של ישראלים שנבנו על קרקע פלסטינית, אך בד בבד מקשה על הרשויות וצה"ל לפעול כנגד יותר מעשרת אלפים מבנים לא חוקיים של פלסטינים.
ח"כ בצלאל סמוטריץ' הגיב על פרסום חוות הדעת של משהב"ט ואמר: "הנתונים מוכיחים שחוק ההסדרה הוא חוק שוויוני וחוקתי ובניגוד לטענות השקריות של מתנגדיו, הוא אינו חוק מפלה. חוות הדעת גם חושפת את הצביעות של מתנגדי החוק שממילא לא היו מעלים בדעתם להרוס את הבנייה הבלתי חוקית הפלסטינית. חוק ההסדרה הפסיק את האבסורד של הריסת בתים של מי שנשלחו על ידי המדינה, בתום לב, ליישובים ושכונות שהוקמו על קרקעות לא מוסדרות ויביא להסדר חוקי של אלפי מבנים בשכונות ויישובים מבוססים".
חוק ההסדרה, שעוזר להכשיר משפטית בתים ומאחזים שנבנו על קרקע פלסטינית ביהודה ושומרון, אושר בחודש פברואר האחרון בכנסת ועורר סערה רבה, בארץ ובחו"ל. על אף התנגדותו של ראש הממשלה נתניהו ולחץ שהופעל על ידי גורמי ממשל בארה"ב, הקואליציה החליטה להעביר את החוק בקריאה שנייה ושלישית בעקבות המחלוקת סביב המאחז עמונה.
במסגרת החוק, הקרקע הפרטית שעליה נבנו הבתים תישאר רשמית בידי בעליה הפלסטינים, אך המדינה תוכל להפקיע מהם את זכות השימוש ותעביר אותה לממונה הרכוש הממשלתי באזור יהודה ושומרון. במקביל, המדינה תפצה בתמורה את בעלי הקרקע בסכום גבוה מערכם, או שתעביר לידיהם קרקע חלופית באותו הגודל.