ירדן ג'רבי נולדה בנתניה למשפחה אמידה: האמא נורית היא אדריכלית ושמאית מקרקעין והאבא שמוליק הוא האיש שעומד מאחורי המצאת המונה האלקטרוני במוניות. הערב (שלישי) ירדן הגשימה את החלום שלה ושלהם וזכתה במדליית ארד באולימפיאדת ריו. אנו ליווינו אותה במשך השנים האחרונות, בהן הצהירה מפורשות כי היא חולמת על מדליה בריו: כך נראתה הדרך של ירדן לספרי ההיסטוריה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
ההורים תמכו בירדן בכל השלבים. הסיעו אותה למכון וינגייט וחיכו שעות באוטו, קיבלו בהבנה כשפרשה מהתיכון כדי להתרכז בג'ודו, וגם נאלצו עד לפני מספר שנים להכניס את היד עמוק לכיס כדי לממן ספורטאית בוגרת שמייצגת את ישראל.
דבר אחד הוריה של ג'רבי הפסיקו לעשות - להגיע לתחרויות של ירדן. מי שמלווה אותה הוא המאמן שני הרשקו, שמכיר אותה מגיל שש: הרשקו הגיע למסקנה כי ירדן "רכה" יותר בקרב כשאמא שלה באולם.
ג'רבי חוותה כבר אכזבות בדרך, למשל כאשר הפסידה לאליס שלזינגר את המאבק על הכרטיס הבודד לייצג את ישראל באולימפיאדת לונדון.
באמצע הקריירה, כשחלום האולימפיאדה רחוק ועם משכורת בסיס של 5,000 שקלים בלבד, אף אחד לא היה מופתע אם היא הייתה מרימה ידיים. במהלך השנים התגברה ירדן ג'רבי על קשיים רבים ויריבות עקשניות, ואף הפכה לתופעה עולמית כאשר חניקה נקראה על שמה.