אמש (שלישי) פרסמנו במהדורה המרכזית שמחסור בתקציב מביא לכך שחדר הטיפול המיוחד ("חדר אקוטי") בבית החולים סורוקה - היחיד בכל אזור הדרום שמטפל בנשים שעברו תקיפה מינית - אינו מאויש לעיתים קרובות. המשמעות העגומה: נשים שנאנסו נשלחות, ברגעים קשים ורגישים להחריד, למרכז הארץ. בשיחה עם חדשות 2 Online הסבירה מנכ"לית מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בנגב את ההשלכות: "ברגע שבחורה שמעה שהיא צריכה לנסוע עד לחולון כדי לעבור את הבדיקה, היא פשוט ויתרה".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
ליזה ניקולאיצ'וק, מנכלית מסל"ן (מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית), מתריעה ואומרת כי התוצאה הסופית של חוסר האיוש של חדר הטיפול בסורוקה היא שהבנות לא מקבלות את המענה הרפואי שמגיע להן. היא מספרת על מקרה בו לפני כמה ימים התקשרה למרכז בחורה שיצאה מבילוי באחד הפאבים בדרום. הבחורה סיפרה כי בחור יצא מהמקום כדי ללוות אותה והיא נכנסה לרכב שלו, שם חיכה בחור נוסף ושניהם אנסו אותה לטענתה.
לדברי ניקולאיצ'וק, סגירת חדר הטיפול גרם לזה שהיא לא הלכה להתלונן במשטרה: "מבחינתה זה הכל ביחד - קושי שהמערכת מערימה בפני הנאנסות". היא הוסיפה כי
לדבריה, התוצאה היא שאותה בחורה לא קיבלה שום מענה רפואי לצד המענה הנפשי: "היא לא תלך להתלונן והבחורים שעשו את זה חופשיים ואף אחד לא מחפש אותם. ברור לי לצערי שאם היה חדר בסורוקה היא הייתה לפחות נבדקת, ולאחר מכן גם מתלוננת".
1500 פניות חדשות מנפגעות תקיפה מינית
במסל"ן מסבירים כי הבדיקה הרפואית שמתבצעת מיד לאחר התקיפה המינית חשובה במיוחד ולעתים היא מהווה את ההוכחה היחידה לעצם קיומה של התקיפה המינית. "הבדיקה הרפואית מאפשרת את שימור הראיות וכך ניתן להגיש כתבי אישום גם לאחר זמן רב", מדגישה ניקולאיצ'וק.
חדר הטיפול בסורוקה בנוי בצורה מיוחדת שתוכל לשמור על הפרטיות של המתלוננות המגיעות להיבדק. הכניסה נפרדת, אף אחד לא יודע למה משמש החדר, והצוות הרפואי מורכב מצוות מיומן ומקצועי שעובר הכשרה מיוחדת.
"אנחנו מרכז הסיוע הגדול בדרום הארץ", מספרת ניקולאיצ'וק. "אנחנו מקבלות כ-12 אלף פניות, מתוכן כ-1500 פניות חדשות מדי שנה". כעת היא מספרת, הארגון לא מפנה יותר מתלוננות לחדר בסורוקה. "פעם זו הייתה הצעה מיידית, היום המתלוננות מתקשרות ואין לאן להפנות אותן", היא סיפרה בתסכול. "עצוב שהכל מתחיל ונגמר בכסף, צריך רק להשקיע בתקן של רופאה אחת".
"רוב מקרי האונס הם בסופי שבוע וחגים, כשצעירים יוצאים לבלות ולחופשות", הוסיפה. "בכל הזמן הזה החדר האקוטי בבית החולים לא פעיל קבוע - הוא לא עובד בסופי שבוע, ולפעמים באמצע השבוע ולכן הופך ללא רלוונטי". על המרחק הרב שנאלצות לעבור הנפגעות אמרה: "גם ככה זה לא פשוט לעבור את הבדיקות האלה, לעבור שוב את החשיפה וגם הבדיקה הגופנית היא לא קלה. ואז זה עוד שעות של נסיעה אז הן מוותרות".