בחזרה לנהר המוות: בימים האחרונים רועי, בן 28 מתל אביב, נצמד לדיווחים המתגלגלים אודות החיפושים אחר הישראלים שנעלמו בנהר האפורימאק בפרו ונזכר בטראומה שחווה בעצמו באותו נהר מסוכן. לפני חמש שנים, במהלך הטיול הגדול אחרי הצבא, גם הוא בחר לעשות ראפטינג בנהר השוצף, חוויה קשה שבגללה הוא כמעט ולא נכנס יותר למים. רועי מספר איך הרגיש אז שחייו חולפים לפניו, אך ברגע האחרון הצליח לצאת מזה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
זה היה עוד טיול שגרתי של מטייל ישראלי אחרי צבא בדרום אמריקה. רשימת המשימות של רועי, כמו זו של ישראלים רבים, כללה ראפטינג בפרו. למרות הפחד, הוא סמך על ההמלצות על חברת הראפטינג ויצא לשיט המסוכן. אלא שהחוויה שתכנן לעבור - הסתיימה בטראומה עמוקה, שמלווה אותו עד עצם היום הזה.
"הגעתי לפרו לטיול שתכננתי בדרום אמריקה", סיפר רועי לחדשות 2 Online. "בחרתי מראש את החברה לראפטינג, ומדובר בבחירה חשובה כי מדובר בראפטינג שאורכו 3 ימים מלאים. הבטיחות באה לידי ביטוי בחבישת קסדה, חגורת הצלה ותרגולות בתור הסירה בהן מלמדים מה לעשות בעת נפילה בנהר".
לדבריו, בנוסף לאמצעי הבטיחות השגרתיים, ישנם צמד מדריכים במיני קיאק שאמורים להציל את השטים בעת התהפכות. אך כל זה לעיתים לא עוזר - כיוון שמדובר בנהר עמוק, רחב ושוצף מים הזורמים במהירות ובעוצמה שלעתים עולה על כל דמיון.
"בור המים בלע את הסירה על כל יושביה, נזרקנו באוויר"
"יצאנו לטיול ב-4 סירות עם חותרים ישראלים וזרים, סירת אוכל ומדריכי הצלה. כשהגענו לאזור בו הזרימה הייתה העוצמתית מכולן, ראיתי לנגד עיניי איך חיי מסתיימים", שחזר רועי את רגעי החרדה.
"אני זוכר שלפני החלק המסוכן הזה, עשינו תרגולת התהפכות והמדריך שאיתנו על הסירה אמר לנו שחייבים לעבור את האזור המסוכן עלי ידי חתירה מאסיבית ותמרון בין סלע ענק לבין מערבולת גדולה. לפעמים עוצמת המים כה חזקה שהיא לא מרפה - והתמרון הופך לבלתי אפשרי", סיפר.
"ישבתי ראשון בסירה, כולם התחילו לחתור במרץ, הלב דפק, עוצמת המים הייתה חזקה מאוד. פתאום קרה הלא יאומן, הדבר שכל כך פחדנו ממנו" מתאר רועי את השיט הטראומתי. "הסירה שלנו נשאבה לבור מים ופשוט בלעה את הסירה פנימה על כל יושביה, עד שלפתע נזרקנו כמו זיקוקי דינור באוויר וכל חותר נפל במקום אחר בנהר".
"חשבתי על המוות, ואם מישהו יציל אותי"
"אני זוכר שבלעתי המון מים, לא ראיתי דבר, פחדתי להתנפץ על הסלעים. חשבתי על המוות, על המשפחה, אם יצילו אותי. חשבתי על החותרים האחרים ופשוט חיכיתי כבר שמישהו ימשוך אותי מהנהר המפחיד לתוך הסירה בחזרה. ואז זה קרה- המדריכים תפסו אותי, ובאפיסת כוחות ונשימות רבות, רעידות ובכי הצלחתי לעלות על הסירה", שחזר.
רועי מספר שהטראומה מפרו מלווה אותו עד היום, וכשהוא הולך לים - הוא נכנס רק עד גובה המותניים. "היום, 5 שנים אחרי, אם היו שואלים אותי אם כדאי לעשות את זה שוב - הייתי עונה 'לא' באופן חד משמעי. אני מבין את הרצון לחוויית אקסטרים, אבל אסור לשחק עם החיים. זה מסר חשוב לכל המטיילים הישראלים".